רע"פ 6136/09

תקציר

פסק הדין דן בערעור על גבר שקיים יחסי מין וגינליים עם בת זוגו מבלי לגלות כי הוא חולה באיידס, ובכך העמיד אותה בסיכון להידבק במחלה. שאלת המפתח הייתה האם מעשה זה נופל תחת "מעשה העלול להפיץ מחלות" כאמור בסעיף 218 לחוק העונשין. בית המשפט החליט כי אין להתערב בהחלטות קודמות של בתי משפט במקרים דומים, במיוחד בהתחשב בהסתרת מצבו הרפואי על ידי המבקש. פסק הדין מתייחס גם לסיכויים ההסתברותיים להתפשטות המחלה וקובע כי גם אם הסיכויים פוחתים כאשר הגבר אינו פולט בתוך גוף האישה, אין להכיר בפרקטיקה באופן נורמטיבי, במיוחד כאשר קיימות שיטות בטוחות יותר. יתר על כן, מפסק הדין עולה כי הערך המוגן של סעיף 218 נוגע להיעדר הסכמה לקיום יחסי מין, שאינו במוקד תיק זה. השופט א' רובינשטיין, יחד עם השופטים ש' ג'ובראן וג' דנציגר, מסכימים כי יש לקבל את הערעור כבקשה אך לא להיעתר לגופה, כלומר גזר הדין המקורי עומד בעינו. המבקש נדרש להתייצב לתחילת ריצוי עונשו, תוך שמירה על תנאי השחרור הקיימים.