ע"א 5883/18

תקציר

השאלה היא האם פחת על מקרקעין, שניתן היה לנכות מההכנסה החייבת במס לפי מס הכנסה, אך לא היה, צריך להשפיע על מס שבח שחייבת חברה בעקבות מכירת נכס. ניכוי הפחת ממחיר הרכישה בעת חישוב מס רווחי הון נועד למנוע כפל הטבה מאותה הוצאה. היגיון זה חל כאשר הנישום השתמש בפחת כדי להקטין את חבותו במס הכנסה. עם זאת, כאשר הנישום אינו משתמש בניכוי הפחת, הסיכון של הטבה כפולה אינו חל, והניכוי ממחיר הרכישה אינו נדרש. המחלוקת מתעוררת כאשר הנישום הוא גם בעל נכס החייב במס שבח וגם מדווח כדין על הכנסותיו מהנכס אך אינו מנכה פחת, או שאינו מדווח כדין על הכנסותיו כלל. רשות המסים טוענת כי תמיד יש לנכות פחת ממחיר הרכישה, בעוד החברה טוענת כי רק כאשר הנישום משתמש בפועל בניכוי הפחת יש לנכות אותו. בית המשפט מסכים עם עמדת החברה, ומציין כי יש לבחון את תכליתו של דיני המס בעת פרשנות החקיקה הרלוונטית, שמטרתה למסות את הרווח הכלכלי מעליית ערכה של זכות קניין. לכן, במקרה של נישום המדווח אמת על הכנסותיו אך אינו מנכה פחת, בית המשפט קובע כי אין צורך לנכות פחת ממחיר הרכישה בעת חישוב מס רווחי הון, שכן הדבר יביא לכך שהנישום לא יוכל להכיר בהוצאה שהוציא בפועל. עם זאת, במקרה של נישום שאינו מדווח כדין על הכנסותיו, בית המשפט קובע כי יש לנכות את מלוא סכום הפחת ממחיר הרכישה, שכן התחשבות בו בעת חישוב מס רווחי הון מונעת מצב של כפל הטבה בגין אותה הוצאה. פסק הדין תלוי אפוא בשאלה האם הנישום דיווח כדין על הכנסותיו מהנכס, כאשר נטל ההוכחה מוטל על הנישום להוכיח כי נמנע מלנכות פחת מהכנסתו החייבת. במקרה הספציפי, החברה לא דיווחה על הכנסותיה, ולכן יש לנכות את סכומי הפחת ממחיר הרכישה, ובכך להגדיל את מס רווחי ההון החייב בו.