ע"א 1908/08

תקציר

פסק הדין מערער על החלטה לדחות על הסף תביעה לדמי תיווך, ופוסק לטובת המערערת. בפרשה מעורבים אודין מנג'מנט, חברה לקשרי משקיעים, ואלרוב נדל"ן, חברה להשקעות נדל"ן. לאחר שהכניס את אלרוב להזדמנות השקעה משתלמת בנכס בשוויץ, ביקש אודין דמי תיווך, שנדחו בטענה שאודין אינו מחזיק ברישיון הנדל"ן הנדרש כנדרש בחוק המתווכים. החלטת הערכאה הנמוכה יותר לדחות על הסף את תביעתו של אודין התבססה על ההנחה שחוק המתווכים חל עליה, ומאחר שאודין לא עמד בדרישותיו, לא הייתה לו עילה לסעד. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי גישתו של הערכאה הנמוכה יותר פשטנית מדי. בית המשפט קבע כי תחולתו של חוק המתווכים טעונה בחינה נוספת, במיוחד נוכח כוונת החוק להגן על הצרכנים ומעורבותם הפוטנציאלית של עקרונות משפטיים אחרים, כגון תום לב במשא ומתן ובדיני חוזים. ערכאת הערעור מצאה כי דחיית הערכאה הנמוכה יותר מנעה בחינה מלאה של העובדות וכי יש להשתמש בדחיות על הסף רק במקרים קיצוניים. לפיכך, פסק הדין מאפשר את הערעור, מורה על שמיעת התיק מחדש, ומחייב את אלרוב לפצות את אודין על הוצאותיה המשפטיות.