עפ"ת 14367-11-10

תקציר

הערעור מתייחס לתאונת דרכים בה הורשע נהג משאית בגרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה גופנית ונזק לרכוש, וכן פנייה שמאלה שאינה בטיחותית, שגרמה למותו של נוסע ברכב אחר. המערער טען כי הנהג השני שינה את כיוון נסיעתו באופן בלתי צפוי, ולכן התאונה הייתה בלתי נמנעת. בית משפט קמא דחה גרסה זו וקבע כי רשלנות המערער גרמה לתאונה. יצוין, כי גרסת המערער השתנתה מספר פעמים וסותרה בעדויות ובראיות אחרות. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא את ראיותיהם ומהימנותם של עדים. המערער לא עצר כנדרש לפני שפנה שמאלה, ולא פינה את מקומו לרכב אחר שהיה בטווח ראייתו. עוד ציין בית המשפט, כי גם אם הרכב האחר היה בנתיב הימני, כפי שטען המערער, היה על המערער לצפות כי הרכב עלול לשנות את נתיבו ולהיכנס לצומת. השופט הוסיף ונימק את החלטת בית משפט קמא בדבר רשלנותו של המערער וקבע כי עובדות כתב האישום הוכחו מעבר לספק סביר. באשר לגזר הדין, הדגישה השופטת את הקושי בענישה בתיקי תאונות דרכים שהסתיימו במוות, והזכירה את הכללים המנחים לענישה של גרימת תאונות דרכים קטלניות ברשלנות. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, אשר גזר על המערער מאסר בפועל ושלל את רישיונו לתקופה ארוכה. לפיכך, הערעור נדחה פה אחד.