תק"ח 28956-10-21

תקציר

הנאשם הואשם בכך שהשתתף בהתקהלות בלתי חוקית וסירב להתפזר בהוראת המשטרה, בניגוד לתקנות שעת חירום שנועדו לבלום את התפשטות נגיף הקורונה. הנאשם טען כי לא נכח בהתקהלות אלא עבר במקום כדי להעביר מוצרים חיוניים וכי יש לבטל את כתב האישום. הפרקליטות, לעומת זאת, טענה כי למשטרה יש סמכות להורות על פיזור כל התקהלות בלתי חוקית, ולא רק כזו המוגדרת כ"בינלאומית". השופט קבע כי טענה זו דורשת בירור עובדתי ואינה מתאימה לטענה מקדמית נגד כתב האישום. עוד טען הנאשם כי קיים חוסר בהירות וחוסר עקביות באכיפת הגבלות הקורונה, מה שהוביל לאכיפה בררנית. התביעה טענה מנגד כי קיימת מדיניות אכיפה כוללת וכי טענת הנאשם כללית מדי ואינה חלה על המקרה הספציפי שלו של סירוב להתפזר מהתקהלות. השופט הסכים וציין כי אופייה המשתנה של המגפה והתקנות הנלוות לה אינם מצביעים על היעדר מדיניות מסודרת וכי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. זאת ועוד, השופט ציין כי טענות הנאשם בדבר אכיפה בררנית אינן מבוססות וכי המקרים שהובאו נבדלים ממצבו של הנאשם. הבקשה למחיקת כתב האישום נדחתה, והתביעה הונחתה למסור מידע האם בוטלו דיווחים כלשהם הקשורים לאירוע ומה הסיבות לכך. השופטת סיימה את דבריה בהדגשה כי היעדרות הצדדים במהלך פסק הדין נבעה מהנסיבות הנוכחיות.