ת"א 14562-12-08

תקציר

בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ביקש התובע לאסור הגשת שני מסמכים שהועברו למומחה שמונה על ידי בית המשפט. המסמך הראשון, מיום 1.1.2008, שכותרתו "חוות דעת קלינית", מפרט את ממצאי הבדיקה וההערכות של התובע לאחר תאונה, ואינו כולל המלצות כלשהן לטיפול. המסמך השני, מיום 6.2.07, שהוכן על ידי פסיכיאטר, מתעד את עברו הנפשי והתפקודי של התובע, בעיותיו עמו התמודד והמלצות לטיפול עתידי. התובעת טענה כי שני המסמכים מהווים חוות דעת ולא הוכנו לטיפול רפואי, ולכן אין להציגם בפני המומחה. מנגד, טען הנתבע כי המסמכים מכילים מידע עובדתי רלוונטי וניתן להציגם בפני המומחה, מה גם שהמומחה יכול להבחין בין מידע עובדתי רלוונטי לבין חוות דעת. עם זאת, בית המשפט קיבל את בקשת התובעת, בנימוק שהמסמכים אינם עומדים בקריטריונים להגשה הקבועים בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. משכך, נאסר על הנתבע למסור למומחה מטעם בית המשפט מסמכים אלה, והמומחה לא הורשה לעיין בהם או לבסס עליהם את חוות דעתו. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, צמוד למדד המחירים לצרכן, בתוספת ריבית שנצברה ממועד פסק הדין ועד לתשלום שכר הטרחה במלואו.