רע"פ 8802/13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור שכן היא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית מעבר לאינטרסים הישירים של הצדדים המעורבים. ככל שהבקשה מתייחסת לחומרת העונש, שהוא מקרה נדיר, בית המשפט עומד מאחורי ההחלטה להטיל על המבקש עונש משמעותי. הטענות שהוצגו בבקשה, לרבות אלה הנוגעות לנסיבותיו האישיות של המבקש, סכום השוחד הנמוך והחריגה הנטענת ממדיניות הענישה, כבר נדונו והוכרעו בשתי ערכאות. לגופן של טענות המבקש אין ממש, במיוחד בכל הנוגע ליחס שבין הסדרי טיעון לבין מתחם הענישה לאחר תיקון 113. בית המשפט מדגיש כי הוא האחראי הבלעדי לקביעת טווח הענישה ההולם. עונש המאסר שנגזר על המבקש מוצדק בשל חומרת עבירותיו ולא בשל היעדר חקיקה רלוונטית. זאת ועוד, טענות המבקש בדבר אכיפה בררנית ועוול אינן נתמכות, שכן עובדות המקרה מבדילות אותו ממקרים דומים אחרים. נסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות מצבו המשפחתי וסיבותיו המשפחתיות, אינן מצדיקות ערעור נוסף, במיוחד בהתחשב בחומרת מעשיו. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, ועל המבקש להתייצב לריצוי עונשו כפי שהורה בית המשפט המחוזי.