ת"א 64787-02-23

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובעים לפינוי דיירים מוגנים וקובע כי הנתבעים לא הפרו את הסכם השכירות. התובעים, בעלי בניין בתל אביב, תבעו לפנות את הנתבעים, שוכרי נכס המשמש למטרות עסקיות, בגין אי תשלום דמי שכירות לכאורה, נטישת הנכס ושינויים בלתי מורשים במושכר. עם זאת, השופט מצא את טענות התובעים בלתי משכנעות ובלתי הגיוניות, מה גם שהם לא פעלו על פי אי תשלום דמי השכירות הנטען במשך שבע שנים. מנגד, גרסת הנתבעים לאירועים נמצאה אמינה, והשופטת קיבלה את העובדה שהם שילמו את דמי השכירות במזומן כמוסכם. בנוסף, השימוש שעשו הנתבעים בנכס באמצעות חברותיהם לא נחשב להפרה, שכן הסכם השכירות איפשר כל מטרה חוקית. גם השינויים הקלים שנעשו בנכס נמצאו סבירים ובמהלך העסקים הרגיל. מאחר שהתובעים סירבו לקבל את דמי השכירות המוגנים לשנת 2023, נדרשים הנתבעים לשלם את הסכום שנקבע ללא הפרשי ריבית או הצמדה. כמו כן הורה השופט לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח, בקיזוז סכום שהפקידו הנתבעים בקופת בית המשפט. ההחלטה מדגישה את כישלונם של התובעים להוכיח את עילת הפינוי ומדגישה את עמידת הנתבעים בהסכם השכירות.