רע"א 33094-08-25

תקציר

## ניתוח משפטי של פסילת מומחה מטעם בית המשפט והגשת מסמכים ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהודגמו בפסיקה הניתנת בנוגע לפסילת מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט והגשת מסמכים להם. **I. פסילת מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט: חזקת ההגינות והרף הגבוה לפסילה** * **עיקרון משפטי:** מומחים מטעם בית המשפט נחשבים לשלוחה של בית המשפט ("זרועו הארוכה של בית המשפט") ומשמשים כמתווכים בין העולם הרפואי לעולם המשפטי. כתוצאה מכך, מניחים שעבודתם מאופיינת בהגינות, מקצועיות ונאמנות. חזקה זו מעוגנת עמוק בפסיקה. * **פסיקה תומכת:** * ע"א 916/05 קדר נ. הרישנו (2007) * רע"א 1548/06 Attias v. בלכנר (2006) * רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' אנונימי (2018) * **חידוש משפטי/יישום:** בתי המשפט נוקטים משנה זהירות בבואם לדון בבקשות לפסילת מומחה שמונה על ידי בית המשפט. סעד קיצוני זה שמור לנסיבות חריגות שבהן פגם בהתנהגותו או בחוות דעתו של המומחה הוא כה יסודי עד שהוא עלול לעיוות דין. בית המשפט ישקול גורמים כגון יעילות ההליכים ומניעת ניצול לרעה של הליכים, לצד שמירה על כבודו של המומחה כאיש מקצוע המסייע לבית המשפט. * **פסיקה תומכת:** * CA 1834/18, לעיל; ע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית (31.1.2011); ע"א 4102/15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אזברגה (2015) * **ניואנס מרכזי:** עצם החשיפה לחומר שעלול להיות פסול אינה מובילה אוטומטית לפסילה. חזקה על המומחה שהוא מסוגל להתעלם מחומר כזה. באופן דומה, לא כל טעות מצדיקה פסילה; תום לב ואפשרות לתיקון הם שיקולים קריטיים. * **פסיקה תומכת:** * ע"א 3254/18 ש.ח.נ. כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (2018) רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (1997) * **בקשה במקרה הנוכחי:** בית המשפט מצא כי בעוד שהכללת הערכת נכות של מומחה אחר (40%) בתיעוד שהוגש למומחה מטעם בית המשפט הייתה טעות, היא לא הייתה מספיקה כדי להצדיק פסילה. בית המשפט נימק כי ההצהרה הייתה סתמית, חסרה פרטים תומכים, וניתן להורות למומחה להתעלם ממנה. הדבר מעיד על גישה פרגמטית, המעדיפה את המשך ההליכים ואת יכולתו של המומחה למלא את תפקידו, על פני יישום נוקשה מדי של כללי הפסילה. **השני. הגשת מסמכים למומחים שמונו על ידי בית המשפט: איסור חמור על "חוות דעת" בדגש על ניטרליות ויעילות** * **עיקרון משפטי:** תקנות נפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (תקנות המומחים) אוסרות בתכלית האיסור על הגשת "חוות דעת רפואיות" למומחים מטעם בית המשפט. איסור זה נעוץ ברצון לשמור על עמדתו הניטרלית של המומחה ולהימנע מבזבוז משאבים מיותר. * **תקנות תומכות:** תקנה 8(א) ו-9(ב) לתקנות המומחים. * **פסיקה תומכת:** רע"א 3007/12 אנונימוס נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2012) * **חידוש/אתגר משפטי:** ההבחנה בין "מסמכים הנוגעים לטיפול רפואי" מותר לבין "חוות דעת רפואיות" אסורות היא לעתים קרובות מורכבת. הפסיקה פיתחה מבחנים ופרשנויות כדי לנווט בהבחנה זו. * **הבחנה עיקרית:** מסמכים המפרטים את הטיפול הרפואי, האבחונים ומהלך הטיפול מותרים בדרך כלל. עם זאת, מסמכים המציעים מסקנות לגבי החלמה עתידית, שיעורי נכות קבועה או תחזיות לגבי מצבו של הנפגע נחשבים לחוות דעת ואסורים. * **פסיקה תומכת:** * רע"א 5638/95 מגדל נ' שמור (1996) * רמש (חיפה) 27474-12-14 י' נ' י. (2015) * ע"א (ת"א) 2730/83 סיני נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (1983) * **גורמים לשיקול (מבחני הבחנה):** * **עצמאות הכנת המסמך:** האם המסמך נערך על ידי גוף בלתי תלוי בצדדים, שלא ביוזמתם, ולצורך טיפול בתובע? * **השלב הטבעי של הטיפול הרפואי:** האם המסמך משקף התקדמות טבעית של הטיפול הרפואי? * **סיוע אובייקטיבי מול פגיעה בעצמאות:** האם האבחונים וההערכות מסייעים למומחה באופן אובייקטיבי, או שיש להם פוטנציאל לפגוע בעצמאות המומחה ולהשפיע על חוות דעתו? * **פסיקה תומכת:** רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל (1996) * **פרשנות צרה של "דעה":** הפסיקה נוטה לפרשנות צרה של "דעה", תוך התמקדות במסמכים בעלי מאפיינים ברורים כמו הערכות של נכות לצמיתות או החלמה/הידרדרות עתידית. מסמכים רפואיים שגרתיים, גם כאלה המכילים המלצות או אבחנות במסגרת הטיפול, אינם נחשבים בדרך כלל לחוות דעת פסולה. * **פסיקה תומכת:** רע"א 3007/12 אנונימי (לעיל) * **גמישות והעדפת התובע:** * **פרשנות מרחיבה של "טיפול רפואי":** במקרים של ספק, הפרשנות של "טיפול רפואי" היא מרחיבה, לטובת התובע. מסמך ייחשב כאילו הוכן אך ורק להליכים משפטיים אם מדובר במסקנה ברורה המבוססת על מכלול הנסיבות. * **פסיקה תומכת:** אנונימי (לעיל) * **שיקולים נסיבתיים:** נלקחים בחשבון גורמים כגון תאריך המסמך ביחס להליכים והקוהרנטיות שלו בהקשר הרחב יותר של הטיפול הרפואי. * **נתונים אובייקטיביים גוברים:** גם אם מסמך מכיל אלמנטים של דעה, הנתונים האובייקטיביים בתוכו עשויים לגבור אם הם מסייעים למומחה מבלי להשפיע שלא לצורך על שיקול דעתו העצמאי. * **פסיקה תומכת:** רע"א 9646/03 סולימאן נ. קיפמן (2004) * **הפרדה של תוכן אסור:** אם מסמך מכיל תוכן מותר ואסור, ניתן להפריד את החלק האסור, ולהגיש רק את החלק המותר. * **פסיקה תומכת:** רע"א 3635/10 בן בסט נ' בן בסט (2010) * **בקשה במקרה הנוכחי (מסמך ד"ר ברוך):** * בית המשפט מצא את המסמך של ד"ר ברוך מיום 4.4.2024 מותר. הוא הוכן באופן פרטי תוך המתנה לפגישות רפואיות ציבוריות, פירט את מצבו של המשיב וכלל אבחנות והמלצות שנחשבו לחלק מהטיפול הרפואי הטבעי. בית המשפט הדגיש כי הוא לא היה ערוך באופן סופי להליכים משפטיים וכי הטיפול המתמשך של המשיב במערכת הציבורית תומך בכך. האזכור של "החמרה בתסמונת פוסט-טראומטית" נחשב לאבחנה טיפולית ולא לדעה אסורה. * **יישום במקרה הנוכחי (מסמכי ד"ר פוגרובסקי ברוך):** * גם המסמכים מיום 24.7.2024 ו-30.10.2024 נחשבו כחלק מהטיפול הרפואי. בית המשפט חזר על ההבחנה בין דיווח עובדתי לחוות דעת, וציין כי "הערכת נכות של 40%" היא חריג שהמומחה צריך לשלול או להתעלם ממנו. בית המשפט הדגיש את החשיבות של הגשת מסמכים הנוגעים לתלונות המשיב לרופא המטפל, שכן מידע זה חיוני למומחה שמונה על ידי בית המשפט לקביעת נכות. **השלישי. חידושים משפטיים ופרגמטיזם שיפוטי** * **איזון אינטרסים:** המקרה הנוכחי מדגים פעולת איזון שיפוטית בין הכללים הנוקשים החלים על ראיות מומחים לבין הצורך המעשי בהבנה מקיפה של מצבו הרפואי של צד. בית המשפט נותן עדיפות לצדק מהותי בכך שהוא מאפשר הצגת מידע רפואי רלוונטי, תוך נקיטת אמצעים לשמירה על משוא פנים של המומחה. * **דגש על הוראה:** החלטת בית המשפט להורות למומחה להתעלם מהאמירה הבעייתית, במקום לפסול את חוות הדעת או המסמך כולו, מהווה חידוש פרגמטי. זה מאפשר שימוש בנתונים רפואיים יקרי ערך תוך הפחתת דעות קדומות פוטנציאליות. * **חיזוק ההנחות:** הניתוח מחזק מאוד את חזקת ההגינות והמקצועיות המיוחסת למומחים שמונו על ידי בית המשפט. זה שומר על יושרה של מערכת המומחים ומרתיע אתגרים חסרי דעת שמטרתם לפגוע בהליכים. * **פרשנות צרה של "חוות דעת":** הדגש העקבי על פרשנות צרה של "חוות דעת" מבטיח כי רשומות טיפול רפואי אמיתיות, אפילו כאלה עם אלמנטים אבחוניים, לא יופסלו יתר על המידה, ובכך מסייעים למומחה בגיבוש חוות דעת מושכלת. לסיכום, הפסיקה מדגימה מסגרת מפותחת לטיפול במומחים שמונו על ידי בית המשפט ובמסמכים המוצגים בפניהם. העקרונות מדגישים את תפקידו המכריע של המומחה, את סף הפסילה הגבוה ואת ההבחנה הקפדנית בין מידע רפואי קביל לבין חוות דעת מומחה פסולות. גישת בית המשפט במקרה זה משקפת מחויבות להוגנות פרוצדורלית וצדק מהותי באמצעות יישום פרגמטי של עקרונות משפטיים אלה.