ת"א 48644-10-15

תקציר

פסק דין זה דן באחריותם של שלושה נאשמים: העירייה, רשת החינוך ומשרד החינוך לתאונה שאירעה בחצר בית ספר. בתאונה היה מעורב שולחן פינג פונג כבד שלא היה מעוגן לקרקע, אותו ניסו מספר תלמידים, לרבות התובע, להזיז, וכתוצאה מכך השולחן התגלגל על רגלו של התובע וגרם לו לחבלות קשות. השופט פותח בתיאור מהות הסיכון שגרם לתאונה, תוך הדגשת חוסר הוודאות של התנהגות התלמידים, בעיקר בקבוצות, והצורך באמצעי פיקוח ובטיחות בחצרות בתי הספר. השופטת מוצאת כי חובת הזהירות הקונקרטית של העירייה ורשת בתי הספר הופרה, שכן השולחן היה צריך להיות מעוגן לרצפה, והיעדר פיקוח מספק בתקופת המעבר בין הכיתות. עם זאת, השופט מוצא את התובע אשם גם ברשלנות תורמת, שכן הוא הצטרף לתלמידים במאמציהם, ביודעו או היה עליו לדעת את הסיכונים הכרוכים בכך. השופטת מייחסת לתובע 40% אשמה תורמת, וציינה כי אמנם מעשיו לא היו הגורם היחיד לתאונה, אך הם תרמו תרומה משמעותית. בהמשך לפיצויים, השופט דן בנכות הרפואית והתפקודית שנגרמה כתוצאה מהתאונה וקובע את הנכות הרפואית על 23%, ואת הנכות התפקודית על 20%. השופט קובע גם את שכר הבסיס לחישוב הפסדי שכר עתידיים, ובוחר בשכר הממוצע במשק למרות הישגיו האקדמיים הנמוכים של התובע ועברו הפלילי. הפסדי שכר בעבר נקבעים על 20 אלף שקל, ואילו הפסדי שכר עתידיים, כולל הפסדי פנסיה, עומדים על 781 אלף שקל. השופט פסק 220,000 ₪ עבור כאב וסבל, 50,000 ₪ עבור סיוע מאחרים בעבר ובעתיד, 25,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות ו-4,000 ₪ עבור הוצאות שיעורים פרטיים. לאחר ריכוז הפיצוי וניכוי האשם התורם של התובע, נקבע הפיצוי הכולל על 1,100,000 ₪. סכום זה מופחת לאחר מכן ב-45,000 ₪, אותם קיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי. השופט מחלק את האחריות בין נאשמים 1 ו-3, כאשר הנתבעת 1 (העירייה) משלמת 35% ונאשמת 3 (רשת בתי הספר) משלמת 65% מיתרת הסכום. התביעה נגד נתבע 2 (משרד החינוך) נדחית, והנתבעים 1 ו-3 נדרשים לפצות את נתבע 2 בגין חלקם בהוצאות המשפט. לבסוף, השופט פוסק לתובע 143,910 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות מהנתבעים 1 ו-3, החייבים ביחד ולחוד בתשלומים אלה.