בד"מ 40/10

תקציר

פסק הדין נפתח בהתייחסות להיעדרותו של הנאשם מהדיון בשל מחלה לכאורה ובהגשת בקשת דחייה בצירוף מסמך רפואי מפוקפק. בית המשפט נמנע מלקבל החלטה סופית בעניין ודוחה את הדיון. הנתבעת נדרשת להציג מסמכים רפואיים אותנטיים לתמיכה בטענתה למחלה, דבר שלא עשתה כן. בית המשפט מציין את זלזול הנתבעת בהליך ואת התנהגותה המזלזלת כלפי בית המשפט. בהמשך למהות התיק, פסק הדין מאגד שתי טענות נפרדות נגד הנאשמת, עורכת דין שלא סיפקה ייצוג מסור, הפרה את חיסיון הלקוח ופגעה בכבוד מקצועה. היא הורשעה בכל הסעיפים. במהלך הטיעונים לעונש מדגישה התביעה את חומרת העבירות ואת הרשעותיה הקודמות של הנאשמת, בעוד ההגנה מבקשת הקלה בעונשה בשל גילה הצעיר של הנאשמת ופוטנציאל הפגיעה בקריירה שלה כתוצאה מעונש חמור. עם זאת, בית המשפט מדגיש את חשיבות השמירה על סטנדרטים מקצועיים מחמירים בקרב עורכי הדין ואת ההשפעה המזיקה של מעשיו של הנאשם על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין. אופיין החוזר ונשנה של העבירות, יחד עם עברו המשמעתי של הנאשם, נתפס כגורם מחמיר. בית המשפט מוצא את נימוקי הנאשמת למעשיה בלתי משכנעים ומציין כי עבירותיה התרחשו לפני שנים, ולא לאחרונה כפי שטענה. לאחר ששקל את הנסיבות המקלות והמחמירות, גזר בית המשפט על הנאשם 14 חודשי השעיה בפועל מעיסוק בעריכת דין ו-6 חודשי השעיה על תנאי. גזר הדין כולל גם צו לפרסום פסק הדין, תוך ציון שמו המפורש של הנאשם. לנאשם יש זכות לערער על גזר הדין בתוך פרק הזמן החוקי שנקבע. הכרעת הדין מסתיימת בפירוט דרכי התקשורת ומועדי מסירת גזר הדין לצדדים, כאשר תקופת הערעור מתחילה ממועד מסירת גזר הדין כדין.