ת"צ 61657-08-21

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק דין בת"צ 61657-08-21 שמר נ' דלק מוטורס בע"מ ואח'** **מבוא** פסק הדין דנן עוסק בבקשה להסתלקות מהגשת תובענה ייצוגית, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). המבקש, מר ערן שמר, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד דלק מוטורס בע"מ ו- BMW AG GROUP, בטענה לפגם אסתטי סדרתי בידיות דלתות של כלי רכב מתוצרת BMW. לאחר דיון קדם משפט אחד, הגיש המבקש בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור, אשר אושרה על ידי בית המשפט. **עילות התביעה וטענות הצדדים (על פי בקשת האישור)** 1. **טענת המבקש:** המבקש טען לקיומו של פגם אסתטי סדרתי חמור ברכבי BMW, המתבטא בהתקלפות ו/או התפוררות של חומר ידיות הדלתות תוך זמן קצר ובלתי סביר ממועד העלייה לכביש. הקבוצה הייצוגית שהוגדרה כללה את כל בעלי רכבי BMW עם פגם זה, בין אם נרכשו מהיבואנית הרשמית, מיבוא מקביל, יבוא אישי או בשוק היד השנייה. 2. **טענות המשיבה 1 (דלק מוטורס בע"מ):** משיבה 1 עתרה לדחיית בקשת האישור על הסף. היא טענה כי טענות המבקש בדבר פגם ייצור אינן נכונות, וכי מדובר בעניין אסתטי הנובע מבלאי סביר הנגרם מחשיפה לגורמים חיצוניים, המופיע שנים לאחר הרכישה. עוד נטען כי המקורות שהובאו על ידי המבקש חסרי ערך ראייתי, חוות הדעת לוקה בחסר, הפגם הופיע לאחר תום תקופת האחריות, ואין למבקש עילת תביעה. כמו כן, צוין כי לא התקבל כל מידע מהיצרנית בנוגע לצורך בטיפול או צעד שירות כלשהו ביחס לתופעה הנטענת. 3. **טענות המשיבה 2 (BMW AG GROUP):** משיבה 2 טענה כי אין יסוד לטענה בדבר תופעה ייחודית לרכבי BMW או פגם סדרתי. היא העלתה טענות נגד הראיות שהוצגו וטענה כי לא הוכחו קיומם של עילה ונזק. **הליך ההסתלקות ובקשת המבקש** 1. **ההסכמה הדיונית:** לאחר קיום דיון קדם משפט ראשון, הגיעו הצדדים להסכמה להביא את ההליך לסיומו באמצעות הסתלקות המבקש מבקשת האישור. הסכמה זו גובשה לבקשה מוסכמת לאישור הסתלקות. 2. **התחייבויות המבקש:** * **ויתור על התביעה האישית:** המבקש הסכים לוותר על כל טענותיו בתביעתו האישית נגד המשיבות, ולהסכים לדחיית תביעתו האישית. * **ויתור על פרסום:** המבקש עתר כי הסתלקותו לא תהיה כרוכה בפרסום כלשהו. * **ויתור על הוצאות:** בקשת ההסתלקות הוגשה ללא בקשה לחיוב המשיבות בהוצאות. 3. **הסכמת המשיבות:** המשיבות הסכימו לוותר על הוצאותיהן, בכפוף לכך שהמבקש ובאי כוחו יתחייבו שלא לנקוט, במישרין או בעקיפין, בהגשת הליך דומה על ידי גורם אחר. התחייבות זו נועדה למנוע "סבב הגשות" של תובענות ייצוגיות זהות. 4. **בקשה לפטור מאגרה:** המבקש עתר לפטור מתשלום מחציתה השנייה של אגרת בית המשפט, בהינתן שהבקשה מוגשת בשלב מקדמי יחסית (לאחר דיון קדם משפט אחד) וכי מטרתה לחסוך במשאבי שיפוט. 5. **הצהרות בדבר היעדר תמורה:** המבקש ובא כוחו הצהירו כי לא קיבלו ולא יקבלו כל תמורה או טובת הנאה מהמשיבות בקשר עם בקשת ההסתלקות. הצהרה זו חיונית לווידוא שההסתלקות אינה נובעת מהסכמות נסתרות או מסחריות שאינן לטובת הקבוצה. **החלטת בית המשפט - עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **אישור הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק:** בית המשפט בחן את בקשת ההסתלקות ואת התצהירים הנלווים בהתאם להוראות סעיף 16(ב) לחוק. הוא מצא כי אין מניעה לאשר את ההסתלקות. * **"אין מניעה לאשר את הסתלקות המבקש":** קביעה זו משקפת את שקול הדעת של בית המשפט, אשר מתמקד בבחינת תקינות ההליך, שמירת האינטרסים של חברי הקבוצה הפוטנציאליים, וההתאמה לעקרונות תובענות ייצוגיות. * **"הסתלקות איננה יוצרת מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה":** זוהי נקודה משפטית מרכזית. חוק תובענות ייצוגיות נועד להגן על חברי הקבוצה. הסתלקות, במובן המשפטי, אינה מהווה הכרעה לגופו של עניין, ולכן אינה חוסמת את חברי הקבוצה מלמצות את זכויותיהם, אם כי במקרה זה, הסכמת המשיבות לוויתור על הוצאות מותנית בהתחייבות המבקש שלא לנקוט בהליך דומה בעתיד. 2. **דחיית התביעה האישית ומחיקת הבקשה לאישור:** כתוצאה מאישור ההסתלקות, בית המשפט הורה על דחיית התביעה האישית של המבקש ועל מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. 3. **פטור ממחצית שנייה של האגרה:** בית המשפט נטה להקל עם המבקש בעניין האגרה, וקבע כי התקיימו "נסיבות חריגות" המצדיקות פטור מחלקה השני. * **"נסיבות חריגות":** אלו עשויות לכלול, כפי שציין בית המשפט, את שלב ההליך (לאחר דיון קדם משפט אחד) ואת תכלית ההסתלקות (חיסכון בזמן שיפוטי ומשאבים). הלכה זו משקפת גישה פרגמטית של בית המשפט, המעודדת סיום הליכים מוקדם ויעיל כאשר הדבר מתאפשר. 4. **אי מתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1):** בית המשפט לא מצא צורך בפרסום או בבדיקות נוספות (כפי שמתאפשר לפי הסעיף) כאשר ההסתלקות הייתה מוסכמת, לא נטענה טענה בדבר תמורה אסורה, והמשיבות הסכימו לוותר על הוצאותיהן. 5. **הודעה למנהל בתי המשפט:** הוראה זו נועדה להבטיח רישום ופיקוח על תובענות ייצוגיות, כחלק ממנגנון הבקרה והשקיפות של החוק. **מסקנות ועקרונות משפטיים עיקריים בפסק הדין** * **גמישות דיונית באישור הסתלקות:** בית המשפט מפגין גמישות בבחינת בקשות הסתלקות, תוך איזון בין האינטרס של הקבוצה, יעילות השיפוט, ושמירת עקרונות החוק. * **חשיבות ההסכמה בין הצדדים:** הסכמה דיונית, כפי שהושגה במקרה זה, מקלה על בית המשפט להגיע להחלטה ולהביא את ההליך לסיום. * **השלכות הסתלקות על חברי הקבוצה:** הדגש כי הסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין הוא מכריע. הוא נועד להגן על חברי הקבוצה במקרה של התנהלות פסולה מצד המבקש או נסיבות אחרות. * **חיסכון במשאבים שיפוטיים:** בית המשפט מכיר בחשיבות חיסכון בזמן שיפוטי ומשאבים, ומוכן להקל באגרות במקרים מתאימים, במיוחד כאשר ההסתלקות משרתת מטרה זו. * **הגנה מפני "סבב הגשות":** ההתחייבות של המבקש שלא לנקוט בהליך דומה בעתיד, אשר נדרשה כתנאי להסכמת המשיבות לוותר על הוצאות, היא מנגנון חשוב למניעת שימוש לרעה בהליכי תובענות ייצוגיות. **סיכום** פסק הדין מדגים את מנגנון ההסתלקות בתובענות ייצוגיות. הוא מראה כיצד הסכמה בין הצדדים, בשילוב עם בחינה שיפוטית, יכולה להוביל לסיום הליכים בצורה יעילה, תוך התחשבות בנסיבות המקרה ובעקרונות החוק. ההחלטה לאשר את ההסתלקות, לדחות את התביעה האישית, לפטור ממחצית האגרה, ולהימנע מהוראות פרסום, משקפת גישה מאוזנת ופרגמטית של בית המשפט.