ע"פ 1531/01

תקציר

השופטת דורנר נתנה את פסק הדין בדיון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שמצא את המערער אשם ברצח אשתו. המערער דקר את אשתו מספר רב של פעמים בסכין מטבח, שיסף את גרונה ולאחר מכן הודה במעשה. בערעור נטען כי הפרעותיו הנפשיות של המערער מעוררות ספק סביר באשר לאחריותו הפלילית, בטענה לאי שפיות, הגנה עצמית והיעדר כוונה תחילה. עם זאת, בשתי הערכות פסיכיאטריות שהוגשו לבית המשפט נמצא כי המערער אמנם סובל מהפרעות נפשיות, אך אלה אינן פוגעות בשיקול דעתו או ביכולתו לשלוט בעצמו עד כדי שלילת אחריות פלילית. בית המשפט המחוזי דחה את עדותו של המערער כבלתי מהימנה ובמקום זאת הסתמך על חוות הדעת הפסיכיאטרית של התביעה. השופטת דורנר הגיעה למסקנה כי המערער לא הביא ראיות מספיקות כדי לעורר ספק סביר לגבי הבנתו את המעשה או יכולתו לשלוט בעצמו, כנדרש בחוק. יתר על כן, השופטת לא מצאה כל הצדקה בטיעונים להגנה עצמית או לצמצום בכוונה תחילה, והדגישה כי מעשיו של המערער לאחר ביצוע העבירה מעידים על הבנתו את הפסול שבמעשיו. השופט דחה גם את הטענות לעונש מופחת והציע לדחות את הערעור ולהותיר על כנו את עונש מאסר העולם. השופטים טירקל וג'ובראן הסכימו עם החלטתה של השופטת דורנר.