ע"א 6380/05

תקציר

המערערת הגישה תביעת נזקי גוף כנגד המשיבים לאחר שלטענתה נחבלה בתאונת מעלית שנפלה שלוש קומות בעת ששהתה בתוכה. עם זאת, בית המשפט קמא דחה את תביעתה לאחר שלא מצא כל ראיה לכך שהאירוע התרחש כמתואר. המעלית לא נפלה, והנוסעים חולצו מבלי שהמערער דיווח על נפגעים. עוד מצאה ערכאת הערעור כי גרסתו של המערער לאירועים אינה עקבית ואינה אמינה. היא תיארה תחילה את האירוע כנפילה, אך מאוחר יותר הוסיפה כי גם היא נפלה לתוך המעלית. בית המשפט גם התחשב בכך שהמערערת לא זימנה עדה שהייתה יכולה לתמוך בגרסתה לאירועים. היו נוסעים אחרים במעלית שמסרו גרסאות שונות על מה שקרה. חלק מהעדים תיארו עצירה פתאומית, אך לא הזכירו נפילה או פגיעה קשה. בית המשפט הגיע למסקנה כי האירוע כפי שתואר על ידי המערערת לא התרחש ולכן המשיבים אינם אחראים. גם טענת המערערת כי היעדר דיווח למשרד העבודה הפריע לתביעתה נדחתה, שכן חובת הדיווח לא הוכחה ודיווחים אלה אינם משמשים ראיה. בנוסף, ממסמכים רפואיים מיום האירוע עולה כי המערער תיאר את האירוע כנפילה של צוות בית החולים. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית משפט קמא ודחתה את התביעה, תוך הטלת עלות נמוכה יותר על המערערת, תוך הכרה בכך שייתכן שעדיין חוותה חוויה מטרידה. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם לכל אחד מהמשיבים 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ, כאשר הפיקדון יחולק ביניהם.