תא"מ 52151-08-20

תקציר

האוטובוס של התובע ניזוק מרכב פגע וברח, והתובע סבור כי הרכב האחראי שייך לנתבע. נהג האוטובוס צילם ארבע תמונות מהאירוע ומסר אותן לקצין הבטיחות של התובע, שרק אחת מהן הוצגה בבית המשפט – האחרות מעולם לא התקבלו אצל בא כוח התובע. הנהג ציין גם את מספר לוחית הרישוי של הרכב הנמלט. מספר זה תואם את רכבו של הנאשם, אך תמונת הרכב אינה מאפשרת לפענח את מספר לוחית הרישוי. הנתבעת מכחישה כי רכבם היה מעורב, ועדויותיהם של בעלת הרכב ואביה תומכות בטענה זו. השופט קובע כי העדויות המהימנות של שני הצדדים אינן חד משמעיות. בנוסף, הימנעותו של התובע מהגשת ארבע התמונות שצולמו על ידי הנהג, כמו גם חוסר השקיפות שלו לגבי פרטי האירוע, פוגעים ביכולת לקבל החלטה חד משמעית. השופטת מציינת כי היה על בא כוח התובע לחקור ולדרוש את כל הראיות, לרבות התמונות החסרות, ואי עשיית כן, כמו גם אי חשיפת הראיות הקיימות, פוגעת בהוגנות המשפט. כתוצאה מכך, השופט מחליט לדחות את התביעה, תוך שהוא מייחס את חוסר הראיות לאי עמידתו של התובע בחובות פרוצדורליות. התובע חויב לפצות את הנתבע בגין שכר טרחת העדים, בסך 800 ₪, בתוך 30 יום.