ת"א 16416-02-14

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לבית המשפט לתת סעד זמני בהתקיים תנאים מסוימים. על המבקש לעמוד בשני תנאים עיקריים לקבלת צו מניעה: ראשית, עליו להוכיח זכות לכאורה, כלומר סיכוייו לזכות בהליך העיקרי גבוהים מסיכוייו של המשיב. שנית, מאזן הנוחות צריך להיטיב עם המבקש. בנוסף, בית המשפט בוחן אם המבקש הגיע להליך בידיים נקיות ובתום לב. במקרה זה, בית המשפט מצא כי המבקש לא עמד בתנאים אלה. ראשית, הם לא פעלו בידיים נקיות שכן לא חשפו מידע חיוני על הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים בנוגע לחלקות המדוברות. הדבר היווה חוסר תום לב פרוצדורלי והפגין חוסר יושרה. שנית, בית המשפט קבע כי סיכוייו של המבקש לזכות בתביעה קלושים ביותר. טענת המבקש התבססה בעיקרה על סעיפים 93-97 לפקודה, המאפשרים תיקון טעויות רישום. עם זאת, בית המשפט קבע כי המבקשים לא הביאו ראיות לכך שזכויותיהם הושמטו מרישומים קודמים או שפקיד ההסדר טעה. זאת ועוד, מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקש. טענתם כי המשך עבודתו של המשיב יגרום נזק בלתי הפיך למבנה לא נתמכה בראיות או בחוות דעת מומחה ולכן נדחתה. כל נזק פוטנציאלי ניתן לפצות כספית, כמו בתביעות קודמות נגד המשיב. משכך, החליט בית המשפט לדחות את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני והורה להם לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪. ההחלטה התקבלה על סמך הערכת הטענות שהוצגו והנסיבות הכלליות של המקרה.