ת"א 53276-06-23

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לחשיפת רשומות פנימיות המוחזקות בידי רשויות מנהליות, ובפרט בנוגע לחיסיון מסמכים אלה בהליכים משפטיים. פסק הדין מכיר בזכותה של הרשות המינהלית שלא לחשוף רשומות פנימיות, זכות השייכת לה בלבד. הדבר נכון לגבי הליכי גילוי בתיקים אזרחיים ופליליים, ומשפטים מנהליים. בעוד שסעיף 9 לחוק חופש המידע מתווה חובת סודיות זו, הוא מוגבל למידע הנוגע להליכים פליליים, התייעצויות פנימיות וחקירות. עם זאת, אין מדובר בהליכים אזרחיים, כפי שהותוו בפסק דין קודם. הדינים הנוגעים לגילוי רשומות פנימיות בהליכים אזרחיים נקבעו בפסיקה. על פי אלה, רישומים פנימיים חייבים להיות רלוונטיים למקרה הנדון, וחשיפתם צריכה להיבחן על ידי בית המשפט כדי לוודא שהיא אינה פוגעת בחופש הביטוי של בעלי תפקידים מינהליים בדיונים פנימיים. שתי ההצדקות העיקריות לאי-גילוי הן הגנה על תהליך קבלת ההחלטות באמצעות שמירה על סודיות הרשומות ומניעת לחצים חיצוניים. עם זאת, פסק הדין בעניין פן דור הרחיב חיסיון זה רק לרשויות ציבוריות ולא לגופים פרטיים. בהחילו עקרונות אלה על המקרה הנדון, קבע השופט כי חלק מהמסמכים המבוקשים ניתנים לגילוי בעוד שאחרים לא. מסמך משנת 1996 בתיקו של התובע, המקביל עם מנהל מרשם האוכלוסין בדבר רישום שמות, לרבות של התובעת, נצטווה להיחשף מאחר שאינו נחשב לרשומה פנימית. הוא לא החליף דעות אלא דיווח על פעולה שננקטה. לעומת זאת, מסמך משנת 2022 עם הערה בכתב יד מרשות האוכלוסין נחשב חסוי שכן מדובר ברשומה פנימית הנוגעת לטיפול בבקשה. גילויו לא יועיל לטענת התובע ולכן נחשב מיותר. חלק מהמסמכים בתיק האם נחשבו גם הם חסויים ולא ייחשפו. אלה כללו תיעוד פנימי משנת 1996 שהתכתב עם הארכיון והלשכה האזורית בעניין טכני, ומסמך משנת 1985 המדווח על פעולה של לשכת העלייה. עם זאת, תמליל בכתב יד יישאר חסוי. מכיוון שהמסמכים מתייחסים לפעולות שננקטו ולא לחוות הדעת או להתייעצויות, יש לחשוף אותם. לפיכך, פסק הדין מקבל באופן חלקי את הבקשה לגילוי מסמכים, ובשל סיומם של הליכים מקדמיים אחרים, לא יוטלו הוצאות. המסמכים יישמרו באופן מאובטח על ידי בית המשפט.