ע"א 288/94

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת תחלוף שהגישה חברת ביטוח נגד שני נתבעים, לאחר שטרקטור המבוטח על ידי החברה נגנב מאתר בנייה. הנתבעת הראשונה, חפציבה, הייתה הקבלן הראשי בפרויקט בנייה ושלטה באתר בו חנה הטרקטור. הנאשם השני, עופרים, היה חברת השמירה שהייתה אחראית על השמירה במקום. חברת הביטוח שילמה את תגמולי הביטוח לבעל הטרקטור ולאחר מכן הגישה תביעת סוברוגציה נגד הנתבעים, שהיו אמורים לשמור על הטרקטור. בית המשפט קמא דחה את התביעה, והוביל את חברת הביטוח לערער. הערעור התקבל, ובית המשפט פסק לטובת חברת הביטוח. בית המשפט מצא כי חפציבה התחייבה לשמור על הטרקטור, שכן הקצתה לו מקום חניה במקום והסכימה במשתמע לספק אבטחה. יתר על כן, חפציבה התרשלה בתחזוקת הטרקטור בכך שלא קבעה את מספר השומרים ואת שיטת השמירה, ובמקום זאת הסתפקה בשומר לא מיומן אחד. רשלנות זו יוחסה גם לעופרים, שחתם על הסכם שמירה עם חפציבה אך לא סיפק שירותי שמירה יעילים. עוד קבע בית המשפט כי בעל הטרקטור, כהן, לא התרשל ולא הייתה לו סיבה להאמין כי סידורי השמירה היו לקויים. לבסוף, בית המשפט פירש את פוליסת הביטוח וקבע כי חברת הביטוח פעלה בתום לב בעת תשלום תגמולי הביטוח לכהן, ולכן עומדת לה הזכות לתבוע תחלוף. כתוצאה מכך חויבו חפציבה ועופרים לפצות במשותף את חברת הביטוח בגין התגמולים ששולמו וכן הוצאותיה המשפטיות.