עת"מ 23641-05-23

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת העותרת לקבלת פרטים ומסמכים נוספים מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומהמועצה המקומית. השופט קבע כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה המפורטות בתקנות 11 ו-12, המאפשרים לעותר לבקש פרטים או מסמכים נוספים מהמשיב. לדברי השופט, מטרת הבקשה לא הייתה להשיג הבהרות או תוספות לטענות רמ"י ומועצה, אלא להחליף את הליך הגילוי, להכביד על המשיבים ולסבך את ההליכים. השופטת דחתה באופן ספציפי כל אחת מדרישות הבקשה, שביקשה להבהיר את עמדות מינהל מקרקעי ישראל והמועצה בסוגיות שונות שהועלו בעתירה. השופט קבע כי חלק מהדרישות אינן קשורות לתשובות של מנהל מקרקעי ישראל והמועצה ולכן אינן נחוצות להבהרת טענות לא ברורות. דרישות אחרות היו גורפות מדי, מכבידות מדי ונועדו להפריך את טענות המשיבים, וזו אינה כוונת הוראות הרגולציה. עוד הדגישה השופטת כי מנגנון הפירוט הנוסף במשפט המנהלי נועד לצמצם את היקף המחלוקת ולהבהיר את עמדות הצדדים, ולא לחשיפת האמת או למתן תימוכין ראייתיים לטענות העותרים, שהיו צריכות להיות מוצגות בעת הגשת העתירה. לפיכך, הבקשה נדחתה, והשופט ימשיך בכתיבת פסק דין בעתירה על סמך כתבי הטענות הקיימים. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים, וההוצאות יידונו בפסק הדין העיקרי.