ת"א 724/05

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של המסמכים, כתבי הטענות והטיעונים שהציגו הצדדים, החליטה השופטת לדחות את טענות התובע כנגד כל הנתבעים. השופט קבע כי לרישום הנכס במינהל מקרקעי ישראל יש משקל משפטי מספיק כדי להיחשב תקף, מה גם שרוב הקרקעות בארץ רשומות שם ולא בטאבו. זאת ועוד, רכישת הנכס על ידי הנתבעים בהליך מכר באישור בית המשפט, המנוהל על ידי לשכת ההוצאה לפועל, מקנה להם בעלות חוקית נקייה מכל שעבוד. השופט לא מצא כל ראיה לכך שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב, והרכישה אושרה כדין על ידי מנהל ההוצאה לפועל. באשר לטענות התובע נגד הבנק, קבעה השופטת כי גם הבנק פעל בתום לב, תוך הסתמכות על אישורי מינהל מקרקעי ישראל ומצגיו. שמאי הבנק ביקר במקום ובדק את הנכס על סמך הרישומים הקיימים. השופט בחר שלא לתת משקל לחוות דעתו של מר טיגרמן, שמונתה על ידי בית המשפט, שכן היא התבססה במידה רבה על סקיצות שסופקו על ידי בעלי עניין ולא ניתן היה לאמת את אמיתותן. באשר לטענות התובעת נגד מינהל מקרקעי ישראל בגין כפל הקצאה, קבעה השופטת כי המינהל פעל כדין על סמך הפניית החברה המשכנת. השופט הגיע למסקנה כי לא הייתה רשלנות מצד המינהל, במיוחד לאור החתימות האותנטיות של השותפים המעורבים. בסיכומו של דבר, החליטה השופטת כי הנכס נמכר כדין וכי לתובע אין טענות תקפות כלפי מי מהנתבעים. לפיכך, גם ההודעה לצדדים שלישיים נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבעים, עם סכומים נקובים שישולמו לכל נתבע.