עת"מ 14671-02-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשות מקלט רבות שהוגשו, שרבות מהן כמעט זהות ונראות כניסיונות להאריך את השהות במדינה מסיבות כלכליות. השאלה המשפטית העיקרית היא האם אנשים העומדים בפני סכנת חיים מסיבות לא פוליטיות בארצות מוצאם יכולים לקבל מקלט בישראל, ואם כן, באילו נסיבות. פסק הדין מבהיר את עמדת בית המשפט בנוגע לשלב צו הביניים בעתירות אלה. השופט קובע כי אנשים ששהו בישראל מעבר לזכאותם החוקית, או שוהים בה באופן בלתי חוקי, כגון מסתננים או תיירים, ולא נשקפת להם סכנת חיים בארצות מוצאם, לא יינתן צו מניעה לשהייה בארץ עד לדיון מלא בעתירתם. בית המשפט גם ידחה עתירות על הסף אם הן חסרות שחר וברור שהן ניסיון לעכב את הגירוש מסיבות כלכליות. עם זאת, אם קיים חשש לכאורה כי נשקפת סכנה לחיי העותר, ייתן בית המשפט צו ביניים ויקבע דיון. במקרים הנופלים בין שתי קטגוריות אלה, בית המשפט ישקול בכובד ראש אם ליתן צו מניעה, תוך שהוא נוטה לעשות כן עד להכרעה בעתירה, במיוחד אם קיים ספק בדבר סכנת החיים הנשקפת לעותר. השופט מדגיש כי טענות כלליות ומעורפלות בדבר מצבים מסכני חיים לא יספיקו ויש לגבות אותן בראיות. עורכי דין שיגישו עתירות אלה צפויים לבחון אותן בקפידה, או לעמוד בפני תביעות בגין הוצאות אישיות. לבסוף, המקרה הספציפי הנדון, בו מדובר בתיירת גיאורגית ששהתה מעבר לוויזה, נדחה על הסף, שכן ברור כי לא נשקפת לה סכנה במולדתה והיא מעוניינת להישאר בישראל מסיבות כלכליות.