ע"א 2704/13

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור ומקבל את הערעור שכנגד. המערער, שהיה שנוי במחלוקת כי הוא תושב ישראל לצורכי מס, לא הצליח לשכנע את בית המשפט אחרת, שכן קביעתו של בית משפט קמא כי מרכז חייו הוא בישראל. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים והמהימהיים של בית משפט קמא, אשר הצביעו באופן מובהק על זיקתו של המערער לישראל. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות המערער כנגד שומת המס שהוצאה לו, שכן הוא סירב לשתף פעולה ולמסור את פרטיו הכספיים. חוסר שיתוף פעולה זה הוביל גם את בית המשפט להתעלם מהראיות הנוספות שהציג בשלב הערעור בנוגע להכנסותיו מנכסים מושכרים ברומניה. בית המשפט הדגיש כי אין לאפשר לצד שמסתיר מסמכים ליהנות מהתנהגותו הפסולה. בערעור שכנגד קבע בית המשפט כי שגה בית משפט קמא בכך שניכה מהכנסותיו של המערער 795,000 ₪, שכן השומה התייחסה לשנות מס שונות. ככלל, הערעור נדחה על כל חלקיו, והערעור שכנגד התקבל, וכתוצאה מכך המערערת נשאה בהוצאות המשיב.