ה"פ 30738-12-13

תקציר

יורשיו של המנוח, באדי מחמוד חלאילה, תבעו פיצויים בגין קרקעות שהופקעו על ידי המדינה לצורכי ביטחון. הקרקע, שיועדה חקלאית, הייתה בעלת זכויות בנייה המאפשרות בנייה אחת למגורים בכל חלקה. ערכאה נמוכה יותר פסקה לטובת התובעים ופסק להם פיצוי על בסיס שווי הקרקע בעת ההפקעה, אך התובעים ערערו בטענה שהפיצוי אינו מספק. בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר והחזיר את התיק לדיון מחדש, תוך ציון שני נושאים ספציפיים שיש לטפל בהם – תיאור הקרקע והפיצויים שלא שולמו לשנים 1983-1986. עם זאת, השופטים הרחיבו את היריעה גם לסוגיות אחרות, ודנו בפסקי דין חדשים בנושא הפקעת קרקעות ששינו את המצב המשפטי. המומחה שמונה על ידי בית המשפט העריך את פיצויי ההפקעה על סמך פסקי דין חדשים אלה, לרבות התייחסות לדונם הראשון של כל חלקה שהופקעה כקרקע לבנייה וחישוב דמי חכירה אבודים בשיעור של 6% מערך הקרקע המשתנה מדי שנה. התובעים היו זכאים לפיצוי נוסף, אך בית המשפט ניכה חלק ממנו משום שהנתבעים כבר שילמו להם סכום נכבד. תוספת הפיצוי חושבה על בסיס שיעור של 31.7% מדמי החכירה שקבע המומחה, בתוספת סכום לתקופה שבין דצמבר 2020 למאי 2022. הסכום הכולל המגיע לתובעים, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות, עמד על כ-576,923 ₪, שישולמו על ידי הנתבעים עד ליום 30.6.2022. השופטים הדגישו כי סכום זה משקף את המצב המשפטי הנכון בעקבות הפסיקה החדשה בנושא הפקעת מקרקעין והבטיח כי התובעים יקבלו פיצוי הוגן על זכויותיהם הקנייניות שאבדו.