ת"א 32774-03-16

תקציר

בית המשפט החליט לתת לתובעים ארכה להגשת הבקשה ולבטל את ההחלטה שהתקבלה ביום 19.11.2020. החלטה זו מבוססת על מספר גורמים. ראשית, בית המשפט מכיר בכך שהתובעים טעו טעות פרוצדורלית בכך שלא הגישו טיעון על סעיף הפיצוי הרלוונטי, אולם לא מדובר במעשה זדוני, ואין להעניש אותם בחומרה רבה מדי על כך. במיוחד בהתחשב בכך שבא כוח התובעים הגיש מיד הצהרת פתיחה מתוקנת כפי שהונחה. שנית, ההשלכות הכספיות של אי מתן הארכה הן משמעותיות. הפרש הפיצויים בין הערכות התובעים והנתבעים הוא משמעותי ועומד על כ-11 מיליון ₪ לעומת 70,000 ₪ בהתאמה. שלישית, בית המשפט סבור כי לנתבע לא ייגרם נזק פרוצדורלי משמעותי כתוצאה מההארכה, במיוחד בהתחשב באיחור בהגשת כתב ההגנה. לבסוף, לגופו של עניין, בית המשפט מוצא כי בתעודת השחרור מצוין בבירור כי האפוטרופוס שחרר את כל תשלומי התמורה לתובעים ללא סייג. לפיכך, זכאים התובעים לדרוש פיצויים לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות. לנאשם ניתנה ארכה עד ליום 31.7.2021 להגיש חוות דעת משלימה בעניין, ולאחר מכן יקבע בית המשפט מועד לדיון בתיק. בית המשפט גם בחר שלא להטיל הוצאות על מי מהצדדים, בהתחשב בנסיבות.