ת"א 1615/97

תקציר

התובעים, בעלי בתים בפרויקט מגורים בירושלים, תבעו את חברת מריו לזניק חברה לבניין בע"מ (הנתבעת) בגין ליקויי בנייה וגביית יתר שהתגלו בבתים שרכשו מהנתבעת. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי יש לשפות כל תשלום על ידי הקבלן, ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניין בע"מ (הצד השלישי). בית המשפט מינה מומחה, מר ירמיהו אלוני, אשר נתן חוות דעת על ההיבטים ההנדסיים של התיק. הוסכם כי חוות דעתו תהיה מחייבת. על פי חוות דעתה של אלוני, בבתים היו ליקויי בנייה שונים, והתובעים היו זכאים לפיצוי כספי בגין התיקונים. עם זאת, נמתחה ביקורת על התובעים על כך שהגישו את התביעה בטרם חלפה שנת הבדק, דבר שהעיד על חוסר כוונה לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים. כתוצאה מכך, החליט בית המשפט לפסוק להם פיצוי מופחת. השופט התייחס גם לטענות הצדדים בדבר ירידת ערך ונזק לא ממוני ופסק לטובת הנתבעים, תוך שהוא קובע כי התובעים אינם זכאים לכל פיצוי בגין תביעות אלה. עוד קבעה השופטת כי טענת התובעים בדבר גביית יתר אינה נתמכת וכי ההסכמים בין הנתבעת לבין משרד הבינוי והשיכון אינם מהווים חוזה לטובת צד שלישי. התביעה התקבלה בחלקה, והנתבע חויב לשלם לתובעים את הסכומים הנקובים בחוות דעתה של אלוני, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. לנתבע ולצד השלישי ניתנו 14 יום להחליט על חלוקת האחריות ביניהם. לתובעים נפסק החזר חלקי של הוצאותיהם, לרבות שכר המומחה ושכר טרחת עורך דין.