ע"א 56475-11-15

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעור המערער בחלקו, ודוחה את ערעור המשיבים. המשיבים מצווים להנמיך את כל מפלס חצרם ב-81 ס"מ תחת פיקוחו של אינג' צבי רון, ולשלם עבור כל התיקונים הנדרשים כתוצאה מפעולת ההנמכה, כפי שיחליט רון. תביעת המערערת בגין עוגמת נפש בגין המטרדים שנגרמו לה במהלך השנים זוכה לפיצוי בסך 30,000 ₪. באשר לבנייה על הגג, מצא בית המשפט כי הסכמת המערערת לבנייה הראשונית בשנת 1997 יכולה להיחשב כהסכמה גם לבנייה השנייה, שכן סך הבנייה לא עלה על 40 מ"ר. בית המשפט פסק גם בסוגיות של פיצוי בגין ירידת ערך דירתו של המערער ועוגמת נפש, וקבע כי לאחר תיקון הדברים, לא יהיה מקום לפיצוי בנושאים אלה, וכי זכותו של המערער לפיצוי בגין עוגמת נפש אינה מושפעת מהתנהלותו במהלך ההליך. טענת המשיבים בדבר התיישנות ושיהוי לא התקבלה, שכן בית המשפט מצא כי לא פקעה עילת התביעה של המערערת בדבר החזקה במקרקעין, וכי המשיבים לא הוכיחו את ויתור המערער או סליחתו. שני הצדדים ערערו על ההחלטה שלא לפסוק הוצאות, אך בית המשפט מצא כי מקרה זה אינו מצדיק התערבות, שכן בית משפט קמא שקל את מכלול הנסיבות. בקשות שני הצדדים להגשת ראיות נוספות נדחו, שכן ניתן היה להציג את הראיות במשפט, ולא היה צפוי לשנות את הכרעת הדין. לבסוף, חויבו המשיבים לשלם למערער הוצאות בסך 30,000 ₪, ואת הפיקדונות שהפקידו יש להשיב למערערת.