עת"מ 1381/02

תקציר

בעתירה נטען כי זכייתה של מריטל במכרז תחבורה מיוחד של עירייה לא עמדה בתנאי הסף. לטענתם, מריטל לא צירפה את המסמכים הנדרשים, וכי בבעלות החברה רכב אחד בלבד להסעת נכים, תוך זכייה בשלושה מסלולים הדורשים שלושה כלי רכב עם מעליות. יתר על כן, העותרת טענה כי הצעתה של מריטל לא לוותה בהסכמת העירייה להעסקת קבלן משנה, שהיא דרישה בחוזה המכרז. עוד טען העותר, כי הערבות הבנקאית שהעמידה מריטל לא הייתה במתכוננתה. המשיבים טענו כי העתירה נדחתה במידה ניכרת, וכי יש לדחותה, בשל חוסר הכפייה של העותר בהסרת הצעת גיבוי. עוד טענו כי הצעתה של מריטל עונה על כל הדרישות, וכי הסכמת העירייה אינה נדרשת בשלב ההצעה, אלא בשלב ההעסקה. כמו כן, הדגישו המשיבים כי פרשנות תנאי המכרז צריכה לעלות בקנה אחד עם הלשון בה נעשה שימוש והתכלית העומדת מאחוריו, וכי בחינת ההצעה הייתה כדין. בית המשפט הסכים עם המשיבים בכל הסעיפים. ראשית, השופטת ציינה כי לא היה צורך באישור מראש ובכתב של הרשות להעסקת קבלן משנה לפני הגשת ההצעה, אלא לפני תחילת ההעסקה. השופטת הדגישה כי יש לפרש את תנאי המכרז על פי תכליתם, שבמקרה זה הייתה לאפשר גמישות עסקית ולהגביר את התחרות, וכי פרשנותה של העותרת תגביל גמישות זו. שנית, בית המשפט מצא כי אכן עמדו לרשותה של מריטל הכלים הנדרשים בעת הגשת הצעתה, וכי הבירור שערך מומחה העירייה היה כדין. שלישית, השופטת ציינה כי ההחלטה לאפשר למריטל להחליף את קבלן המשנה הגיבוי שלה לאחר זכייתה במכרז לא הייתה צריכה להתקבל על ידי ועדת המכרזים, והיא פעולה במסגרת החוזית. לבסוף, דחה השופט את טענת העותר בדבר פגם בערבות, וטענות נוספות שהעלה העותר, וקיבל את טענת המשיבים כי העתירה נגועה בשיהוי. לפיכך החליטה השופטת לדחות את העתירה וקבעה כי העותר ישלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.