דב"ע נג/191 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים לחשוף את שמותיהם של 16 עובדים או עובדים בדימוס של ארגון במסגרת הליך מקדמי. המשיב, שפרש מהארגון, ביקש להוכיח כי הארגון הפלה אותו לרעה מבחינת תנאי הפרישה וטען כי גילוים נחוץ לניהול תביעתו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, תוך שהוא מצטט את עקרון השוויון ואת זכותו של המשיב להוכיח את טענתו. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בית הדין האזורי לא שקל במידה מספקת את הזכות לפרטיות של העובדים הנדונים. השופטים הדגישו כי תנאי הפרישה הם עניינים פרטיים וכי העיקרון הקובע הוא שמירה על סודיות ואי פגיעה בפרטיות. הם ציינו כי הזכות לפרטיות חלה באופן שווה על עובדי מוסדות ציבוריים ופרטיים. יתר על כן, היה על בית הדין להתחשב בזכויות הפרט של העובדים שפרטיהם ייחשפו מבלי שקולם יישמע. לפיכך התקבל הערעור, והחלטת בית הדין האזורי בוטלה. המשנה לנשיא אדלר והשופט מוטב הציעו חוות דעת נוספות, תוך הדגשת הצורך באיזון בין זכות הציבור לדעת לבין זכות העובדים לפרטיות, ואילו סגן הנשיא אדלר הציע כי המשיב יוכל לחזור על בקשתו תוך הסבר מפורט על הצורך בשמות.