רע"א 49201-11-11

תקציר

פסק הדין משרטט את הטעויות שעשה בית משפט קמא בכך שהתיר למשיב להעלות טענות שהיו צריכות להיות מיושבות בהתדיינות הקודמת בין הצדדים. עוד צוין בפסק הדין כי למשיב כבר היה חלק לא מבוטל בהגנה בתיק הקודם שפסק כנגד מרבית טענותיו. בית המשפט מדגיש כי התביעה הנוכחית, שהוגשה על ידי המבקש, והתביעה שכנגד שבאה בעקבותיה על ידי המשיב, סובבות סביב אותן טענות שנדונו והוכרעו בפסק הדין הקודם. המשיב מנסה לדון מחדש בעניין שהוכרע, המנוגד לעקרון הסופיות בדיונים. פסק הדין שב ומדגיש כי טענות המשיב בדבר הפרות חוזיות ונזיקיות מצד המבקש נדחו במפורש או במשתמע בפסק הדין הקודם. זאת ועוד, הימנעותו של המשיב מלהעיד בתיק הקודם פועלת לרעתו, ומקימה חזקה כי עדותו הייתה שלילית. בית המשפט מחליט כי לא ניתן לדון מחדש בעניינים שהוכרעו בפסק הדין הראשון ויש לדחות את תביעתו שכנגד של המשיב, בהיותה מבוססת על עניינים אלה. רק תביעתו של המבקש לסעד עתידי תישמע. לפיכך, פסק הדין מקבל את בקשת רשות הערעור, ומאשר כי פסק הדין הקודם צריך לעמוד, והתביעה החדשה תוגבל לקביעת גובה הפיצוי העתידי המגיע למבקש. המשיב יישא גם בהוצאות המבקש, בסך 15,000 ₪.