ת"א 2506-10-13

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה כספית בסך 1,900,000 ₪ שהגיש מושב שיתופי, התובע, נגד שתי חברות ביטוח, הנתבעות מגדל ואיילון. הטענה נובעת מתאונת דרכים שאירעה בשנת 2001 וגרמה לפציעתו הקשה של הנהג, מוחמד. מוחמד הגיש תביעה נגד המושב, והמושב, המיוצג על ידי עורך דינו של מגדל, חויב לפצות את מוחמד. לטענת המושב, מגדל, חברת הביטוח שלו ועורך הדין לא יידעו אותם על הייצוג המשפטי השמור וניגוד העניינים, מה שהוביל להגדלת החבות. למושב היו שתי פוליסות ביטוח, אחת לביטוח חובה אצל מגדל ואחת לביטוח חבות מעבידים אצל איילון. השאלה המרכזית היא האם פוליסות הביטוח כיסו את התאונה, ואם לא, האם המושב קיבל מידע מספק על היעדר כיסוי. מגדל ועורך דינה מואשמים ברשלנות וניגוד עניינים בייצוג המושב. בית המשפט פוסק לטובת המושב וקובע כי מגדל ובא כוחה לא יידעו את המושב על הייצוג השמור וניגוד העניינים. בנוסף, עורך הדין לא פעל בחריצות בייצוג המושב, תוך שהוא מזניח את חקירת הפרטים החיוניים והכנת עדים באופן יעיל. בית המשפט מייחס למגדל 40% רשלנות תורמת ומורה לה לפצות את המושב באופן חלקי (40%) על הסכומים ששולמו למוחמד. לגבי איילון, בית המשפט קובע כי מוחמד לא היה עובד המושב ולכן פוליסת ביטוח חבות המעבידים עם איילון לא כיסתה את התאונה. לפיכך נדחית התביעה נגד איילון, והמושב חויב לשלם לאיילון הוצאות ושכר טרחה בסך 60,000 ₪. פסק הדין ניתן ב-19.4.16, כאשר המושב שילם למוחמד ומגדל פיצו את המושב באופן חלקי בגין הנזקים.