בד"מ 37/08

תקציר

עורך הדין הנתבע הואשם בכך שייצג את לקוחו לשעבר, ר"י, בדרך מטעה בפני בית הדין לעבודה, לאחר ש-RI פיטרה אותו. עורך הדין ביקש מבית המשפט להורות לחברת הביטוח להעביר לו את הכספים המגיעים ל-RI, ובית המשפט נעתר לכך, בהנחה שהוא עדיין מייצג את RI. עורך הדין גם לא החזיר את הכסף שקיבל עבור ר"י, ולא מסר לאחרון דו"ח כספי, דבר המנוגד לחוק. הנתבע הודה בטענות העובדתיות אך ערער על הפרשנות המשפטית שניתנה להן. הוא טען כי פנייתו לבית המשפט לא הייתה מטעמה של רי, וכי הוא שלח לר"י דו"ח כספי. בנוגע לכספים טען עורך הדין כי הם עדיין נמצאים בחשבון הנאמנות שלו, וכי זכותו לנכות מהם את שכר טרחתו. בית המשפט מצא מספיק סתירות בעדותו של הנאשם כדי לצדד בר"י במקום. בית המשפט הרשיע את הנאשם בכך שהטעה את בית המשפט והפר את חובת הנאמנות שלו כלפי מרשו, וכן בכך שלא העביר את הכספים שקיבל עבור האחרון ולא דיווח על הכסף האמור. עם זאת, לאור עדותו הכנה, היעדר הרשעות קודמות והבנתו את טעויותיו, החליט בית המשפט שלא להעמידו לדין, ובמקום זאת נתן לו נזיפה, לצד קנס של 2500 ש"ח לוועדה המחוזית תל אביב של לשכת עורכי הדין, ו-500 ש"ח לכיסוי הוצאותיו.