ע"פ 4097/90

תקציר

בעניין בורסקי יקותיאל נ' מדינת ישראל הורשע המערער, שניהל עסק להובלת משאיות, בעבירות לפי סעיפים 220(1), (4) ו-(5) לפקודת מס הכנסה בכך שלא דיווח על חלק ניכר מהכנסותיו במשך שלוש שנים רצופות (1984-1986). למרות חומרת התנהגותו הפסולה, שכללה זיוף מסמכים וניהול פנקסי חשבונות כוזבים, שקל בית המשפט המחוזי בתל אביב גורמים מקלים כגון גילו, הודאה מלאה באשמה, החזר מסים וחיסול עסקיו, וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ועבודות שירות במקום מאסר. כמו כן הטיל בית המשפט קנס בסך 60 אלף שקל, הניתן להמרה לשנת מאסר אם לא ישולם, שישולם בשישה תשלומים. יקותיאל ערער על הקנס בנימוק של מצוקה כלכלית, שכן הוא ואשתו תלויים אך ורק בקצבת זקנה והבטחת הכנסה. הוא יוצג על ידי עו"ד אדרת, וטען להפחתת הקנס והפיכתו לחוב אזרחי. המשיבה, עו"ד סיגל קוגוט, הדגישה את חומרת העבירה ואת הקנס המקל בתחילה בהשוואה לעונשים אפשריים. לאחר בחינת הטיעונים החליט בית המשפט להפחית את הקנס ל-30 אלף שקל, עם חלופה של שלושה חודשי מאסר אם לא ישולם. הקנס יכול להיות מוסדר בעשרה תשלומים חודשיים החל מ-15 בנובמבר 1990, וכל תשלום שהוחמץ יגרור דרישה מיידית להסדיר את מלוא הסכום שטרם נפרע ומאסר אפשרי.