עת"מ 21707-11-19

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה נגד אישור תכנית בנייה מקומית בהתנחלות בצפון הארץ. ראשית, טענת ניגוד העניינים של ראש מועצת יסוד המעלה נדחתה משום שחמותו של ראש המועצה, שלטענתה היו לה קרקעות בתחום התוכנית, לא היוותה קרובת משפחה לפי חוק התכנון והבניה. מלבד זאת, העתירה התעכבה באופן משמעותי, ופגעה באינטרסים של תושבים רבים. שנית, בית המשפט דחה את הטענה כי לא היה מגיש חוקי לתוכנית. הוועדה המקומית הוסמכה להגיש את התכנית והחלטתה להצטרף כמגיש לא הייתה טכנית בלבד אלא מהותית, למרות חוות דעתו של מהנדס הוועדה. שלישית, בית המשפט מצא כי התכנית אינה סותרת את תכנית המתאר הארצית, שהגבילה את הרחבת ההתנחלויות ל-30%. העותרים לא הצליחו להוכיח כי שטח מסוים היה צריך להיכלל בתכנית הקיימת של ההתנחלות ולכן לא ניתן להחריג אותו מתכנית ההרחבה. רביעית, בית המשפט קבע כי מוסד התכנון דן די הצורך בדיור בר השגה כנדרש בחוק, שלא כמו במקרה שעליו הצביעו העותרים. לבסוף, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בהחלטה הדוחה את בקשת רשות הערעור של העותרים למועצה הארצית, שכן הסוגיות שהועלו היו ספציפיות ליישוב ולא היו להן השלכות ציבוריות. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם הוצאות למשיבים.