סע"ש 15395-06-18

תקציר

התובע, עובד המאפייה הנתבעת, תבע פיצויים שונים הקשורים להעסקתו. נקודות המחלוקת העיקריות היו משך העסקתו של התובע, נסיבות פיטוריו ותשלומים שונים הקשורים לשכר, פיטורים והטבות. בית הדין קבע כי העסקתה של התובעת החלה ביום 1.1.2012 והסתיימה ביום 2.5.2017, דבר הסותר את טענת התובעת בדבר מועד התחלה מוקדם יותר. נמצא כי התובע פוטר על ידי המאפייה, בעקבות שיחה בינו לבין דודו, שניהל את עובדי המאפייה. הדוד לא התייצב כעד בשל יחסיו המתוחים עם אחיו, אחד מבעלי המאפייה. לתובעת נפסקו תשלומים שונים: 483 ₪ עבור ימי השעיה בחודש מאי 2017, 16,445 ₪ עבור הפרש לפיצויי פיטורים, 3,267 ₪ עבור הודעה מוקדמת, 492.5 ₪ עבור תשלומים קצרים בגין חגים, ימי חופשה וימי מחלה, 242 ₪ כל אחד עבור תשלום הקשור לעבודה ביום העצמאות והלנת שכר, 13,442 ₪ עבור פדיון הפרשות לפנסיה קצרה, 6,160 שקל לפדיון ימי חופשה ו-4,748 שקל לדמי הבראה. סכומים אלה מסתכמים ב-35,884.15 ₪. תביעות התובעת לפיצויים בגין הלנת שכר, הודעה לעובד ותלושי שכר נדחו כנטושות. גם התביעה לפיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב והיעדר שימוע נדחתה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.