עב"ל 332/06

תקציר

ערעור זה עוסק בהתנגשות דינים בין המוסד לביטוח לאומי לבין מבטחים בשאלה מי אחראי לשלם למשיבים – שנפגעו בתאונות נפרדות – בגין אובדן כושר עבודתם. המוסד לביטוח לאומי והמבטחים טוענים כל אחד כי הצד השני אחראי לתשלום למשיבים. המשיבים היו מבוטחים בקרן דמי מחלה של המבטחים ובקרן לפיצויי פגיעה בעבודה משלימים – להלן – הקרן – במסגרת העסקתם. בעקבות התאונות ביקשו המשיבים דמי מחלה מהקרן ופיצויי תאונות מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את התביעה נגד המבטחים וקבע כי המוסד לביטוח לאומי אחראי לשלם למשיבים. המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטה זו, וטען כי המבטחים אחראים לשלם למשיבים על פי תקנות הקופה וחוק דמי מחלה. בנוסף, טען המוסד כי המשיבים אינם זכאים לפיצויי תאונה לפי סעיף 155 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי מבוטח אינו זכאי לפיצויי תאונה אם הוא זכאי לתשלום מגורם אחר בגין אובדן כושר עבודה. מנגד, טענו המבטחים כי סעיף 10(ב) לתקנות הקרן פוטר אותם מתשלום למשיבים, שכן חבות המשיבים בתשלום קמה מהמוסד לביטוח לאומי. שופט בית המשפט העליון, יגאל פליטמן, קבע כי פרשנותו של המוסד לביטוח לאומי לחוקים ולתקנות נכונה. הסדר ביטוח קרן דמי מחלה של המבטחים חל על אירועים מקריים ומזכה את המשיבים בתשלום. זאת ועוד, סעיף 155 לחוק הביטוח הלאומי גובר על סעיף 10(ב) לתקנות הקרן במקרים בהם למשיב זכאות ברורה לתשלום ממקור אחר, במקרה זה המבטחים. לפיכך, המוסד לביטוח לאומי אינו אחראי לשלם למשיבים והמבטחים אחראים לתביעותיהם. השופט פליטמן נתמך על ידי הנשיא סטיב אדלר, נציגי הציבור מיכאל הילב ואורי ינאי.