פ"ל 6981-07-14

תקציר

הנאשם הודה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, כאשר בדיקת נשיפה אישרה 1075 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, מה שהוביל להרשעתו בנהיגה בשכרות ברמה גבוהה. לאור שבע הרשעותיו הקודמות, בהן עבירת נהיגה בשכרות קודמת, ועברו הפלילי בעבירות אלימות, טען התובע לענישה מחמירה. התובעת הפנתה למקרה דומה, רע"פ 4444/08, שם נגזר עונש מאסר של 9 חודשים, והדגישה את הצורך בהרתעה בעבריינים חוזרים. ההגנה, לעומת זאת, ביקשה מבית המשפט להתחשב בתפקידו של הנאשם כמפרנס העיקרי של משפחתו, ובזמן שחלף מאז הרשעתו הקודמת. השופט הכיר בחומרתה של נהיגה בשכרות, והדגיש את הסיכון שהיא מהווה לשלום הציבור ואת כוונת המחוקק להרתיע מפני עבירות מסוג זה. הם ציינו את מגוון העונשים על נהיגה בשכרות, הכוללים מאסר על תנאי, פסילות שונות, קנסות ועוד, כאשר עבריינים בפעם השנייה צפויים בדרך כלל לתוצאות קשות יותר. במקרה זה שקל השופט את עברו הפלילי של הנאשם, רמת האלכוהול הגבוהה ועיתוי ביצוע העבירה. השופט אמנם לא קיבל את טענת ההגנה להקלה בעונש בשל היעדר הנחיות חקיקתיות בנוגע לרמות האלכוהול, אך הודה כי חמש השנים שחלפו מאז ההרשעה הקודמת מקלות בעונש. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי, 30 חודשי פסילה בפועל מלנהוג, 12 חודשי פסילה על תנאי, קנס של 2500 ₪ או 3 חודשי מאסר בפועל וערבות של 20,000 ₪. לנאשם זכות ערעור תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.