LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

המ"ש 9683-09-25

החלטה תעבורה עכו

📋
מספר הליך9683-09-25
📂
סוג הליךהמ"ש
📅
תאריך16 באוקטובר 2025
🏛️
בית משפטתעבורה
📍
מחוזעכו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. נחמן אלי בלמס
👨‍⚖️
שופטיםיונת הברפלד-אברהם

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המבוסס על הנתונים שסופקו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: בקשה להארכת מועד להישפט בדו"ח תעבורה** **א. רקע עובדתי:** בפני בית משפט השלום לתעבורה בעכו הוגשה בקשה להארכת מועד להישפט בדו"ח תעבורה שמספרו 10502232241. המבקש, מר נחמן אלי בלמס, טוען כי לא קיבל כל הודעה על הדו"ח ולא נמסר לו הדו"ח מעולם. לטענתו, נודע לו על הדו"ח רק לאחרונה באמצעות האזור האישי באתר הממשלתי, ופנייתו הראשונית למפנ"א (מרכז פניות נהגים ארצי) לבקשת היתר להישפט נדחתה בשל חלוף המועד. המשיבה, מדינת ישראל, טוענת כי הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובתו של המבקש, אך דבר הדואר חזר עם הציון "לא נדרש", ולכן יש לראות בכך מסירה כדין. **ב. עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **חזקת המסירה:** העיקרון המרכזי העומד בבסיס החלטת בית המשפט הוא "חזקת המסירה" הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשע"ד-1974. תקנה זו קובעת כי בעבירות קנס, הודעה על ביצוע עבירה, הודעה לתשלום קנס או הזמנה למשפט, ייחשבו כאילו הומצאו כדין גם ללא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחו בדואר רשום. החריג לכך הוא אם הנמען יוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. 2. **נטל ההוכחה:** בהתאם לחזקת המסירה, הנטל להוכיח כי לא התקבל דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בנמען מוטל על הנמען עצמו. אישור מסירה החוזר עם הציון "לא נדרש" מהווה ראיה לכאורה לקיום החזקה, כפי שנקבע במספר פסקי דין של בית המשפט העליון (כגון רע"פ 34799-04-22, המוזכר בטיעוני המשיבה, וכן רע"פ 8626/14 סמארה נ' מדינת ישראל ורע"פ 106/15 קריב נ' מדינת ישראל). 3. **טעם כפול לחזקת המסירה:** בית המשפט העליון, בפסיקותיו (כגון בע"א 3613/97 אזוב נ' עיריית ירושלים ורע"פ 5255/11), ביאר את הטעם העומד בבסיס חזקת המסירה בשני רבדים: * **חובה חוקית לעדכן כתובת:** חובתו של כל אזרח לעדכן את מרשם האוכלוסין בכל שינוי כתובת. אי-קיום חובה זו מובילה לכך שהכתובת הרשומה נחשבת לכתובת הנכונה לצורך מסירה. * **ניסיון חיים והשכל הישר:** ההנחה כי דואר רשום הנשלח בדרך כלל מגיע ליעדו. כאשר דבר דואר חוזר עם ציון "לא נדרש", הדבר לרוב מצביע על כך שהנמען אינו דורש את הדואר מסיבות הקשורות בו (כגון שינוי כתובת שלא דווח, או ניסיון להתחמק). 4. **עיוות דין:** בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד גם אם קיים חשש לעיוות דין. אולם, כפי שנקבע ברע"פ 602/23 אלדן תחבורה בע"מ נ' עיריית תל אביב, יש להציג "סיבה מוצדקת" או "נימוק המצדיק את הגשת הבקשה באיחור". כמו כן, כאשר עולה חשש לעיוות דין, יש להניח "תשתית ראייתית בעלת משקל" לתמיכה בטענה זו, ולא להסתפק ב"טענות כלליות וסתמיות" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם). **ג. יישום העקרונות על המקרה הנדון:** 1. **הוכחת המסירה כדין:** בית המשפט קבע כי מדינת ישראל פעלה כנדרש על פי הדין. הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובתו של המבקש, ואף צורף אישור מסירה המעיד על כך שדבר הדואר חזר בציון "לא נדרש" ביום 7.6.25. ציון זה, יחד עם חלוף 15 הימים ממועד המשלוח (בהתאם לתקנה 44א), מקים את חזקת המסירה. 2. **כשלון המבקש להרים את נטל ההוכחה:** המבקש לא הצליח להוכיח כי לא קיבל את הדו"ח מסיבות שאינן תלויות בו. בקשתו לא סיפקה הסבר מספק לאי-קבלת הדואר, לא ציינה נסיבות ספציפיות שהפריעו למסירה, ולא נטענה כל טענה כנגד נכונות הכתובת עצמה (למעט טענה כללית לגבי ספח תעודת זהות). כמו כן, לא הומצא כל תיעוד התומך בטענה לתקלה במסלול הדואר. בכך, נכשל המבקש בהפרכת חזקת המסירה, העומדת במרכז הדיון. 3. **השלכות "לא נדרש":** הציון "לא נדרש" על גבי דבר הדואר, יחד עם העובדה שהמבקש לא דרש את הדואר, מובילים למסקנה כי המבקש התנהג כאילו סירב ליטול את דבר הדואר. על פי הדין, התנהגות זו נחשבת כמסירה כדין, וניתן לראות במבקש כאילו קיבל את הדו"ח. 4. **השלכות נוספות - הודאה בעבירה:** משנקבע כי הדו"ח הומצא כדין, והמבקש לא דרש את דבר הדואר, בית המשפט קבע כי יש לראות במבקש גם כמי שהודה בביצוע העבירה. קביעה זו מבוססת על ההנחה כי אי-תשלום הקנס או בקשה להישפט במועד מהווים בדרך כלל אינדיקציה להודאה. 5. **העדר טענה לעיוות דין משמעותי:** בית המשפט הדגיש כי גם טענה אפשרית לעיוות דין לא הועלתה באופן מספק. המבקש לא טען בגין אילו עילות מבקש להישפט, ולא הציג כל הוכחה הסותרת את ביצוע העבירה. לפיכך, גם במישור זה, לא נמצאה עילה להתערבות. **ד. חידושים משפטיים והדגשים:** ההחלטה מדגישה את כוחה של חזקת המסירה, במיוחד כאשר היא נתמכת באישורים רשמיים של חזרת דבר הדואר עם הציון "לא נדרש". בית המשפט מבהיר כי הדין אינו מחייב את הרשויות להוכיח את קבלת הדואר בפועל, אלא מסתפק בהוכחת משלוח כדין, כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח את הפטור מהמסירה. הפסיקה ממחישה כי חובת הנמען לעדכן כתובת ולדרוש דואר רשום היא משמעותית, ואי-עמידה בה עלולה להוביל להשלכות משפטיות מרחיקות לכת, לרבות כפיפות להליכים משפטיים גם ללא ידיעה בפועל. ההחלטה גם מחזקת את הדרישה לטענות מבוססות וראיות תומכות בטענות לעיוות דין, ולא לטענות סתמיות. **ה. סיכום:** לאור העובדה כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה להפרכת חזקת המסירה, ובהיעדר טענות מוצדקות לעיוות דין, בית המשפט דחה את הבקשה להארכת מועד להישפט. ההחלטה משקפת את הפרשנות המקובלת של תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, ואת ההגנות המשפטיות המוקנות לרשויות במקרה של משלוח דואר רשום.

חקיקה מקושרת

תקנות סדר הדין הפלילי

המ"ש 9683-09-25 מדינת ישראל נ. נחמן אלי בלמס, תעבורה (16.10.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית