ת"א 42604-08-18

תקציר

הסכסוך התגלע בין שני שכנים בבניין דירות ברמת גן על תמ"א 38, ששני הבניינים עמדו לעבור. התובע, עו"ד במקצועו, טען כי הנתבעת הוציאה את דיבתו באמצעות פרסומים שונים לרבות שני מכתבים ומספר מסרונים בוואטסאפ. פרסומי הנתבעת כינו את התובע "נוכל", "בריון" ו"מנוון", ואיימו לדווח עליו לעירייה על כך שלטענתו יש דירה מפוצלת שלא כדין. הנתבע טען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, אך השופט לא מצא כל ראיה לכך ופסק לטובת התובע כי הפרסומים אכן מהווים לשון הרע. עם זאת, השופטת מצאה גם כי התובע פרסם הודעות מכפישות על הנתבע בווטסאפ ובמייל, שגם הן החמירו בחומרתן. נמצא כי שני הצדדים מימשו את חופש הביטוי שלהם באופן פוגעני והשופטת הדגישה כי סכסוכי שכנים בדרך כלל נפתרים טוב יותר מחוץ לתביעות לשון הרע, אשר לעיתים רחוקות מביאות לבהירות מוחלטת. במקרה זה קבעה השופטת כי יש לדחות את שתי התביעות, ועל כל צד לשאת בהוצאותיו, למרות דרישת התובע לסך 200,000 ₪ ודרישת התובע שכנגד לפיצויים בסך 250,000 ₪. עוד ציין השופט כי סכסוכי שכנים כאלה יטופלו טוב יותר על ידי טריבונל מיוחד.