תפ"ח 1004/09

תקציר

בהכרעת הדין שניתנה ב-17 במאי 2009 הורשע הנאשם בחבלה בכוונה מחמירה, לאחר שהואשם בתחילה בניסיון רצח. סעיפי האישום תוקנו במסגרת הסדר טיעון. מעובדות המקרה עלה כי הנאשם, ששהה בדירת המתלוננת, שיסף את גרונו של האחרון במהלך ויכוח. המתלונן אושפז למשך שלושה ימים ונותח בשל פציעתו. התביעה ביקשה לגזור עליו את העונש המקסימלי של 20 שנות מאסר, תוך שימת דגש על חומרת העבירה, הרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות אלימות והצורך להעלות את רף הענישה במקרים כאלה. בתוך כך, ביקשה ההגנה עונש קל יותר של 18-24 חודשים, תוך הדגשת הודאתו וחרטתו של הנאשם. כמו כן נלקחו בחשבון ההיסטוריה של הנאשם של אלכוהוליזם כרוני וניסיונות שיקום כושלים קודמים. בית המשפט, בהתחשב במסוכנות הרבה הנשקפת מהנאשם, בסיכויי השיקום הנמוכים שלו ובצורך במדיניות ענישה מחמירה בעבירות אלימות, גזר עליו 13 שנות מאסר לצד מאסר על תנאי. עונש זה היה מוצדק חלקית על ידי הודאתו של הנאשם, וחסך משאבים משפטיים יקרים. בית המשפט גם בחר שלא לפסוק פיצוי כספי למתלוננת, בהתחשב בסליחתו של האחרון לנאשם.