רע"ב 4643/14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת האסיר לדחות את בקשת החופשה כדי לערער על דחיית בקשתו לחופשה מהכלא. בית המשפט לא מצא עקרונות או סוגיות כלליות בעלות חשיבות מעבר לנסיבותיו האישיות של האסיר המצדיקים חופשה לערער. כמו כן, בית המשפט מצא כי יציאה לחופשה היא זכות ולא זכות, והחלטת שירות בתי הסוהר לדחות את בקשת האסיר הייתה מוצדקת בשל מסוכנותו של האסיר וחוסר התקדמות הטיפולית. בית המשפט הדגיש כי האסיר הפגין דפוסי התנהגות אלימים ומניפולטיביים כלפי גרושתו וקורבן העבירה שבגינה הוא כלוא כעת וכי אין כל ערובה לכך שהשתנה. בית המשפט הכיר בביקוריו של הקורבן בכלא, אך לא ראה בהם די כדי לגבור על חששותיו של שירות בתי הסוהר מפני מסוכנותו של האסיר לחברה, במיוחד נוכח אופי פשעיו ויכולתו להפעיל לחץ על הקורבן גם מהכלא. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת שירות בתי הסוהר ופסק דינו של בית המשפט המחוזי היו ראויות ודחה את בקשת האסיר, מבלי שנפסקו הוצאות.