ת"א 27968-01-21

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. התיק עוסק בסכסוך בין תובע עסק חקלאי לבין נתבעים המספקים שירותי עיבוד חקלאי, ובפרט ריסוס. התובע טען כי הנתבעים ריססו ברשלנות את שדותיהם הסמוכים וגרמו נזק לגידולי התרד שלהם, והגישו תביעה לפיצויים בסך 240,000 ₪. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי לא התרשלו וכי האחריות הבלעדית מוטלת על בעל השדה המרוסס, צד שלישי, אשר הטעה אותם לכאורה לגבי בטיחות חומר הריסוס והיעדר גידולים סמוכים. הצד השלישי הכחיש טענות אלה וטען כי הנתבעים, כאנשי מקצוע, היו צריכים לדעת כיצד לבצע את העבודה בבטחה. בית המשפט מינה מומחה שאישר את הפסדי התובע ומצא כי רשלנות הנתבעים גרמה לנזק. עוד מצא המומחה כי לתובע נגרם נזק שווה ערך ל-2.5 יבולים אך תבע יבול אחד בלבד. בית המשפט מצא הן את הנתבעים והן את הצד השלישי אחראים לאירוע. נמצא כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות בכך שריססו ללא מידע מספק ובתנאי רוח. הצד השלישי נמצא רשלן בבחירת חומר הריסוס, באי מתן הוראות בטיחות ובמצג שווא של הסיכונים. בית המשפט חילק את האחריות באופן לא שוויוני, והקצה 65% לנתבעים ו-35% לצד השלישי. השופט גם לא מצא עילה לרשלנות תורמת מצד התובע. מבחינת הנזקים, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה, ופסק לתובע 175,067 ₪ בצירוף ריבית, הוצאות משפט בסך 25,222 ₪ ושכ"ט עורך דין בסך 25,600 ₪. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 203,756 ₪. הצד השלישי חויב לשפות את הנתבעים בסכום של 71,315 ₪ והוצאות משפט נוספות בסך 22,000 ₪.