עת"מ 1101/05

תקציר

שתי עתירות הוגשו נגד תכנית ג/13157, הקובעת הקמת קומפלקס מבנים למשרדים, מסחר ותיירות, וחידוש התחנה המרכזית בטבריה. אחת העתירות הוגשה על ידי דנילוף, שבבעלותו נדל"ן במרחק של כ-500 מטר מהמתחם המדובר ומבקש להקים על אדמתו שני פרויקטים גדולים של מסחר ומשרדים, ולכן מבקש לחסום את מתחריו. את העתירה השנייה הגישו מוראד ומזרחי, שניים מתוך כ-200 הבעלים המשותפים של הקרקע במתחם הדרומי הנכלל בתוכנית, הטוענים כי התוכנית מפלה אותם לרעה לעומת בעלי המתחם הצפוני. בית המשפט לא מצא טעם באף אחת מהעתירות. באשר לעתירתם של מוראד ומזרחי, קבע בית המשפט כי חלוקת המתחם לשני חלקים על ידי התכנית נבעה משיקולים מהותיים הנוגעים להיתכנות הפרויקט, ולא מרצון להפלות לרעה את בעלי המתחם הדרומי. אדמותיהם אכן ישופרו על ידי התוכנית, וטענותיהם על פגמים פרוצדורליים ואפליה לא היו משכנעות. באשר לעתירתו של דנילוף, מצא בית המשפט כי הליכי הפרסום וההפקדה הקשורים בתכנית התנהלו כראוי, וממילא דנילוף השתתף באופן פעיל בהליכי התכנון וידע עליהם, כך שלא יכול היה לטעון לפגמים כלשהם בהקשר זה. בית המשפט דחה גם את טענותיה של דנילוף בדבר הכשלים הכלכליים והתעבורתיים של התוכנית, וקבע כי מדובר בסוגיות תכנוניות הנתונות לשיקול דעתן של רשויות התכנון, שהחלטותיהן סבירות ובית המשפט אינו יכול להתערב בהן. שתי העתירות נדחו, אפוא, והעותרים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.