בג"צ 5152/21

תקציר

העותרת חוכרת מהמשיבה מקרקעין, עליהם נמצאים ביתה ומבנים נוספים. פסיקה קודמת של בית המשפט הורתה להרוס מבנים אלה, ותאריך היעד נקבע לאפריל 2016. העותר הרס חלק מהמבנים, אך לאחר מכן ביקש ארכה להריסת המבנים הנותרים. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי דחו את בקשותיה. לאחר מכן הגיש העותר עתירה לבג"ץ, בטענה לנסיבות אישיות קשות ולגורמים נוספים. עם זאת, שופט בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בנימוק שהעותר לא הוכיח עילה משפטית לכך שבית המשפט ינחה את המשיב בעמדתו המשפטית. עוד ציין השופט כי העתירה הייתה צריכה להיות מופנית להחלטת בית המשפט המחוזי וכי בית המשפט העליון אינו נוהג לשבת כערכאת ערעור במקרים כאלה. סעדים חלופיים עמדו לרשות העותר בהליכי ערעור רגילים. כתוצאה מכך, העתירה נדחתה, והמשיב יכול היה לאכוף את פסק הדין משנת 2016. החלטה זו התקבלה ללא הוצאות, נוכח היעדר תגובה מצד העותר.