ע"א 2953/04

תקציר

הערעור נסוב סביב סכסוך חוזי בין יעקב חכם, מפיץ עצמאי של מוצרי חלב, לבין תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית, בנוגע לביטול החוזה של חכם. החוזה, שנחתם בשנת 1991, העניק לחכם בלעדיות בהפצת מוצרי החלב של תנובה בבת ים. עם זאת, תנובה ביטלה את ההסכם בשנת 1997, בנימוק של הפרת חובת אמונים מצד חכם. חכם תבע פיצויים. בית המשפט המחוזי פסק לטובתו של חכם, ופסק לו את שווי קו החלוקה על בסיס הכנסותיו ב-24 החודשים האחרונים. שני הצדדים ערערו. תנובה טענה כי הפרותיו של חכם, לרבות הפרת חובת האמונים והתנהגות שאינה בתום לב, מצדיקות את ביטול החוזה ללא הודעה מוקדמת או פיצוי. מנגד, חכם טען כי תנובה פעלה בחוסר תום לב ותבעה פיצוי נוסף. בית המשפט העליון, בהסכמתו עם ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, קבע כי לתנובה הזכות לבטל את החוזה לאלתר בשל הפרת חובת האמונים היסודית של חכם כמפורט בחוזה. בית המשפט קיבל גם את טענת תנובה כי יש לחשב את שווי קו החלוקה על בסיס הכנסותיה של חכם מ-16 החודשים האחרונים, בניכוי הוצאות. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, וערעורו הנגדי של חכם נדחה. בהחלטה הודגש כי מערכת היחסים החוזית בין הצדדים, המעוגנת בהסכם החתום, היא המסגרת העיקרית לקביעת פיצוי עם סיום החוזה.