ת"א 5560-04-11

תקציר

התובעת, שזכתה במכרז לפיתוח וחכירה של נכס מסחרי בחיפה, תבעה את מינהל מקרקעי ישראל להשבת דמי היתר ששולמו ביתר. התובעת טענה כי המינהל דרש שלא כדין תשלומים נוספים עבור תוספת בנייה מעבר ל-35% מזכויות הבנייה שנמכרו לה בהסכם הפיתוח. היא גם טענה לנזקים עקיפים שנבעו מהתנהלות המינהל וביקשה לקבל בחזרה עמלות בנקאיות ששולמו לכאורה במהלך הבנייה. בית המשפט מצא כי ההסכם בין הצדדים הגביל באופן ברור את כושר הבנייה ל-2180 מ"ר וכל בנייה נוספת תגרור חיובים נוספים. התובעת לא הצליחה להוכיח כי המינהל הסכים או אישר את תוספת הבנייה ללא צורך בתשלום מראש, ועצם קיומן של תכניות אחרות לא שינה את תנאי ההסכם. באשר לסעיף הנוסף בתיקון להסכם הפיתוח, אשר לכאורה פטר את התובעת מתשלומים נוספים, קיבל בית המשפט את הסבר המינהל כי הוא נכלל בשל טעות או רשלנות. כמו כן, בית המשפט דחה את תביעת הנזקים העקיפים, וקבע כי התנהלות המינהל לא הייתה בלתי סבירה או רשלנית וכי התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין העיכובים הנטענים לבין עמלות הבנק ששולמו. ככלל, נדחו טענותיה של התובעת, והיא חויבה לשלם למינהל הוצאות משפט בסך 35,000 ₪ בתוך 30 יום.