ת"פ 72349-07-24

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשו של נאשם שהסיע ארבעה תושבי חוץ שלא כדין בישראל. השופט דן בהרחבה בעקרונות ובערכים שיש לשקול בעת קביעת העונש כגון עקרון המידתיות, ערכים חברתיים והמצב הביטחוני הנוכחי במדינה. על פי החוק, העונש המרבי על עבירה זו הוא שבע שנים, ורבע מעונש זה הוא המינימום שיש לתת, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים. השופט מספר גם על שינויי החקיקה הנוגעים לכניסה ושהייה בלתי חוקית בארץ וכיצד הוחמרו העונשים עם השנים. בעוד התביעה מעוניינת בעונש חמור, השופט סבור כי עונש מחמיר עלול שלא להיות מקובל בעתיד ועלול להוביל לגידול באוכלוסיית הכלא. לפיכך, לאחר ששקל את מכלול נסיבות העבירה, את הנזק שגרמה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, מחליט השופט כי טווח הענישה המתאים צריך להיות בין 9 ל-24 חודשים לצד עונשים אחרים הקבועים בחוק. מאחר שהנאשם מודה באשמה, אין לו עבר פלילי והוא חוסך זמן שיפוטי, השופט גוזר עליו מינימום של 9 חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 12,000 ₪ ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים. זכותו של הנאשם לערער על גזר הדין.