רע"א 32617-10-25

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בעניין רע"א 32617-10-25** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי כבוד השופט דוד מינץ בבית המשפט העליון, עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנוגע לעיכוב הליכים והעברת סכסוך לבוררות. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, ופסק הדין מדגים מספר עקרונות משפטיים חשובים, הן בתחום דיני הבוררות והן בתחום דיני החוזים, ובפרט בנוגע לחוזה אחיד. **רקע עובדתי** המשיב הגיש תביעה כנגד המבקש (בית חולים) בטענה להפרת הסכם חכירה. המבקש, בתגובה, ביקש לעכב את ההליכים בבית המשפט ולהעביר את הסכסוך לבוררות, בהתבסס על תניית בוררות הקיימת בהסכם החכירה. בית המשפט המחוזי נענה חלקית לבקשה. הוא קבע כי יש להעביר את הסכסוך לבוררות, אך פסל את מנגנון מינוי הבורר שהיה קבוע בהסכם. לטענת בית המשפט המחוזי, התנייה שקבעה כי במקרה של מחלוקת על זהות הבורר, המבקש ימנה אותו לבדו, מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. משכך, משלא הגיעו הצדדים להסכמה על זהות הבורר, בית המשפט המחוזי מינה בוררת מטעמו. **טענות המבקש בבקשת רשות הערעור** המבקש, שביקש רשות לערער על החלטות אלו, העלה מספר טענות: 1. **העדר טענה מקדמית לחוזה אחיד:** לטענת המבקש, המשיב לא העלה בכתב התביעה את הטענה כי ההסכם הינו חוזה אחיד, ולכן מנוע מלהעלותה בתגובה לבקשה לעיכוב הליכים. 2. **העדר הזדמנות להגיב:** המבקש טען שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להגיב לטענת החוזה האחיד שהועלתה על ידי המשיב. 3. **העדר ראיות לחוזה אחיד:** נטען כי טענת החוזה האחיד לא נתמכה בראיות, וכי התנאים לקביעת חוזה כאחיד לא התקיימו. **ניתוח השופט מינץ ופסיקתו** השופט מינץ דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מבסס את החלטתו על מספר עקרונות משפטיים מושרשים: 1. **רשות ערעור בענייני בוררות - מקרים חריגים:** * **עיקרון:** בית המשפט העליון נוטה שלא להתערב בהחלטות הנוגעות לבוררות, ורשות ערעור תינתן רק במקרים חריגים. * **הצדקה:** מקרים חריגים אלו כוללים התעוררות שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר התערבות בית המשפט נדרשת משיקולי צדק או למניעת עיוות דין. * **יישום:** השופט מינץ קבע כי המקרה שלפניו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו. המחלוקת נטועה כולה בהסכם הפרטני שבין הצדדים, ולא עולה ממנה שאלה עקרונית כללית. כמו כן, לא נגרם למבקש עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור. 2. **שיקול דעת הערכאה הראשונה במינוי בורר:** * **עיקרון:** הלכה היא כי אמת המידה להתערבות בית המשפט העליון בהחלטות הערכאה הראשונה, ובפרט בהחלטות הנוגעות למינוי בורר, היא מצומצמת ביותר. * **יישום:** גם אם ההחלטה על מינוי בורר שונה מהמנגנון שנקבע בהסכם, היא נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בשיקול דעת זה. 3. **טענת חוזה אחיד כבסיס לפסילת תניית בוררות:** * **עיקרון:** בית המשפט המחוזי בחן את תניית הבוררות לאור הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, וקבע כי היא מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. פסילת תניה בשל היותה מקפחת בחוזה אחיד היא מהלך לגיטימי, ואינה בהכרח מעוררת שאלה עקרונית המצדיקה רשות ערעור. * **יישום:** השופט מינץ קבע כי גם טענת המבקש בנוגע לקביעת בית המשפט המחוזי שמדובר בחוזה אחיד אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בענייני בוררות. 4. **הזכות להגיב ופרוצדורת הגשת תגובות:** * **עיקרון:** לבעל דין אין זכות קנויה להגיש תשובה לתגובה. כלומר, כלל בסיסי בדיון אזרחי הוא כי צד אינו חייב להגיב לטענות שעולות בתגובה שלו לבקשה, אלא אם כן בית המשפט מורה אחרת. * **יישום:** השופט מינץ פסק כי לא נגרם למבקש עיוות דין מכך שלא הגיב לטענת החוזה האחיד. בנוסף, ציין כי התגובה של המשיב, בה נטענה טענת החוזה האחיד, הוגשה ביום 20.4.2025, והחלטת בית המשפט ניתנה ביום 18.6.2025. בפרק זמן זה, המבקש היה יכול לבקש מבית המשפט רשות להגיב לטענה, אך בחר שלא לעשות כן. משכך, אין לו להלין אלא על עצמו. **חידושים ונקודות משפטיות מרכזיות** * **החלה גמישה של חוק הבוררות:** פסק הדין מדגים את האיזון שבית המשפט שואף ליצור בין כיבוד רצון הצדדים לחתום על הסכם בוררות, לבין הצורך להגן על צדדים מפני תניות מקפחות. בית המשפט לא פסל את תניית הבוררות כולה, אלא את מנגנון מינוי הבורר שהיה בה, תוך שהוא ממנה בורר מטעמו. * **תניית בוררות כחוזה אחיד:** בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון שאישר את החלטתו, הדגימו כי תניית בוררות, גם בהסכם שאינו נראה "קלאסי" כחוזה אחיד (כגון הסכם חכירה בין גופים), יכולה להיבחן כתניה בחוזה אחיד, אם היא עונה על המבחנים לכך (למשל, כוח מיקוח לא שוויוני, הצעת תנאים אחידים, ועוד). * **הגבלת היקף הערעור:** הדחייה המוחלטת של בקשת רשות הערעור מדגישה את הזהירות המוטלת על בית המשפט העליון בבחינת ערעורים בענייני בוררות, ואת ההכרה בחשיבותה של הסופיות בהליכי בוררות. * **דיון אזרחי וזכות תגובה:** פסק הדין מספק תזכורת לגבי אופי הליכי המשפט האזרחי, ובפרט שלא קיימת זכות אוטומטית להגיב לתגובה, ועל בעל הדין המעוניין בכך לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. **סיכום** פסק דין זה משקף את עמדתם העקבית של בתי המשפט בישראל, המחייבים איזון בין כיבוד הסכמים לבין הגנה על צדדים מפני תנאים מקפחים, וכן את ההגבלה על התערבות בית המשפט העליון בהחלטות הנוגעות לבוררות. ההחלטה להעביר את הסכסוך לבוררות, תוך התאמת מנגנון המינוי, מהווה דוגמה ליישום עקרונות אלו.