ע"א 2575/08

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עוסקים בתחולתו של הסכם בין המערערת (חברת ביטוח) לבין המשיבים, בדבר תגמולי פיצויים המשולמים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה המקורית שהגישה המערערת דרשה החזר הטבות שונות בסך של כ-250,000 ₪, אותן סירבו המשיבים לשלם, בגין הלוואה עומדת לרכישת רכב, קצבאות מחושבות ומדדים שליליים. בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת המשיבים בערעור העיקרי, וקיבל את טענותיהם בדבר יתרת ההלוואה והמדדים השליליים, אך פסק נגדם בדבר חישוב שגוי בקצבאות, שלטענת המערערת הסתכם ב-6,282 ₪. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. המערערת טענה כי יש להחזיר את ההלוואה העומדת, שכן מדובר בתשלום בפועל לנפגעת, וכן כללה סכומים עבור הרכב והאביזרים. בערעור שכנגד טענו המשיבים כי נפלה טעות חישוב וביקשו לתקנה. בית המשפט המחוזי דחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד. בית המשפט הסכים עם פרשנותו של בית משפט קמא להסכם ויישומו על העובדות. אשר להלוואה העומדת, קיבל בית המשפט את עמדת המשיבים כי מדובר במנגנון להפחתת מסים ולא בתשלום בפועל, ומאחר שהמערערים לא הוכיחו שהיא נוכה מתקציבם, הם אינם זכאים להחזר. לגבי יתר הפריטים ציין בית המשפט כי המערערת לא הביאה ראיות לתשלומים בפועל לנפגעת, ולפיכך דחה את ערעורה. באשר לערעור שכנגד, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט קמא, לא מצא פרטים קונקרטיים או ראיות לטעויות חישוב, ולפיכך דחה אותה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם. פסק דין זה הוא סופי, ניתן ביום 10.5.2009 ולשני הצדדים נמסר העתק.