ת"פ 17368-05-11

תקציר

פסק דין זה מתאר את האירועים שהובילו לתאונת דרכים טרגית שהתרחשה ב-1 במאי 2011 בבית חנינא, וגרמה למותו של הולך רגל. הנאשם, שנהג תחת השפעת אלכוהול וסמים, פגע בהולך הרגל ולא הגיש לו סיוע לאחר מכן. הכרעת הדין מוצאת את הנאשם אשם במספר עבירות, בהן הריגה ונטישה. בבוקר ה-1 במאי, הנאשם, שלא היה ברשותו רישיון נהיגה בתוקף, נהג תחת השפעת אלכוהול וסמים. הוא נסע במהירות מופרזת לאורך רחוב עבד אל-חמיד שומאן, שם החלו עבודות בכביש. תנאי הדרך היו לקויים, ללא שלטי אזהרה המעידים על המשך העבודות. הנאשם איבד שליטה על הרכב בשל מהירותו ותנאי הדרך, סטה מהכביש ופגע בהולך רגל, אסמהאן גיט, שהלך לצד הדרך. הפגיעה השליכה את גב' גיט לבור סמוך. מיד לאחר התאונה נמלט הנאשם מהמקום, שלף את מפתחות הרכב והותיר את הולך הרגל הפצוע ללא סיוע. מחמוד יאסין ואפרת פשוב, שהיו ברכבו של הנאשם, עזבו אף הם את המקום זמן קצר לאחר מכן. גב' גיט נפצעה קשה ולמרבה הצער נפטרה בבית החולים כעבור מספר ימים. הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן הריגה, נטישה, נהיגה ללא רישיון וביטוח, נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה בשכרות. במהלך המשפט בחן בית המשפט את נסיבות התאונה, מצבו של הנאשם באותה עת, תנאי הדרך והאירועים שהתרחשו לאחר התאונה. בית המשפט מצא כי הנאשם צרך אלכוהול וסמים בלילה שלפני התאונה ועדיין היה תחת השפעת סמים במהלך התאונה, בהתבסס על תוצאות בדיקת שתן ועדויות עדים. בנוסף, נקבע כי הנאשם נהג במהירות מופרזת של לפחות 74 קמ"ש באזור של 50 קמ"ש. באשר לתנאי הדרך, קבע בית המשפט כי אין תמרורי אזהרה המעידים על העבודות המתבצעות. עם זאת, בור גדול שנחפר באתר היה מגודר. עוד קבע בית המשפט כי הולך הרגל הלך בשולי הכביש, בסמוך לערימת חצץ, ונפגע מרכבו של הנאשם בעת שעלה על ערימת החצץ בעת בלימת חירום. בית המשפט הגיע למסקנה כי התאונה אירעה בשל נהיגתו הפזיזה של הנאשם, שהתאפיינה במהירות מופרזת וחוסר ניסיון נהיגה, ולא בשל תנאי הדרך. כמו כן, נמצא כי מעשיו של הנאשם לאחר התאונה מהווים נטישה. בית המשפט דחה את טענות הנאשם בדבר פחד ובלבול כהצדקה לעזיבת המקום, שכן טענות אלה אינן אמינות. בהתבסס על הראיות והעדויות שהוצגו, הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל סעיפי האישום, לרבות הריגה ונטישה. פסק הדין מדגיש את חומרת הפקרת הנפגע ואת החובה המוסרית להגיש סיוע. טענתו של הנאשם להגנת הצדק, בטענה כי היה צריך לחייב גם את נוסעיו, נדחתה, שכן בית המשפט מצא את עניינו שונה מזה של נוסעיו. פסק דין מקיף זה מוצא את הנאשם אשם בעבירות המפורטות בכתב האישום ומבטא את ההשלכות של נהיגה פרועה ואי סיוע לנפגע.