עש"א 25968-03-11

תקציר

המערערים, לרבות המערער מס' 1 (החברה), המערער מס' 2 (דירקטור לשעבר) והמערער מס' 3 (מנהל לקוחות), ערערו על החלטת ועדת המשמעת, אשר מצאה אותם אשמים בהפרת מספר הוראות בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות. המשיב, לעומת זאת, ערער על ההחלטה שלא לפרסם את שמות המערערים. הערעורים התבססו על מספר טענות, ובהן תקופת ההתיישנות, תחולת הדין הישן והפרת מספר הגנות, ובהן הגנת הצדק, הגנת הזוטות ואכיפה בררנית. בית הדין קבע כי ועדת המשמעת החליטה באופן סביר שלא ליצור התיישנות וכי הדין הישן חל על הערעורים, שכן החוק החדש, שהחליף את עבירות המשמעת בעבירות מינהליות, הוא חוק מקל. עוד קבע בית המשפט כי המערערים סיפקו ייעוץ השקעות וכי על המוצרים המוצעים חל חוק הייעוץ. עם זאת, רק המערערת מס' 3 הורשעה בהפרת חובת התאמת הייעוץ לצרכי הלקוח, שכן יתר העבירות כבר לא היו ניתנות לאכיפה עקב שינוי החוק. בית המשפט מצא כי לוועדה סמכות לדון בעניינו של המערער מס' 2, וכי המערערים היו מודעים ליסודות העובדתיים של העבירה. באשר להגנות הנתבעות על ידי המערערים, קבע בית המשפט כי לא היה כל שיהוי בהתנהלות הרשויות, וכי האכיפה כנגד המערערים לא הייתה סלקטיבית. עוד קבע בית המשפט כי הפרת חובת ההתאמה אינה דבר של מה בכך. עם זאת, עונשם של המערער מס' 1 והמערער מס' 3 הופחת עקב שינוי החוק וחלוף הזמן. לבסוף, קבע בית המשפט כי ההחלטה שלא לפרסם את שמות המערערים הייתה סבירה ודחה את ערעור המשיב. פסק הדין פורסם מבלי לציין את שמות המערערים, העדים או פרטים כלשהם העשויים להוביל לזיהויים.